אופני הרים
כמה פשוט היה לבחור אופניים לפני שלושים שנה! עבור משתמשים רגילים התחלקו האופניים לקטגוריות גיל - לילדים קנו אופניים עם צמיגים מנופחים, הילדים גדלו ועברו ל"שקולניק", אחר כך ל"ארליונוק" ובסופו של דבר כולם רכבו על “אופניים למבוגרים” בגרסה רגילה או “נשית”. גיוון זעיר הוכנס על ידי דגמים מתקפלים או אופני תיור, שלא היו שונים בהרבה מהאופניים הרגילים – בלמי יד וטווח קטן של הילוכים.
היום המגוון בחנויות האופניים פשוט מדהים! יש אינספור דגמים בקטגוריות שונות, שנבדלות במטרות השימוש ובתנאי הנסיעה. אופני הרים, או מאונטיין בייקס (MTB) בקיצור, הם פופולריים במיוחד.
לאיזו מטרה מיועדים אופני הרים
תמונת אופני הרים
למרות שכל הדגמים של מאונטיין בייקס נושאים את הכינוי “אופני הרים”, תחומי השימוש בהם מגוונים מאוד. לפני שבוחרים דגם ספציפי צריך להחליט בצורה ברורה: “למה אני בעצם צריך MTB?”.
אם כל העניין הוא בהפגנת “הקוליות” בפני חברים וחברות ורכיבה מתוכננת על כבישים עירוניים, אין טעם להשקיע כסף, שכן אופני הרים טובים הם הוצאה לא קטנה.
ובכן, תחומי השימוש של אופני הרים כוללים:
ירידות תלולות במורדות הרים: דאונהיל – בירידות על מסלולים מוכנים, או פרירייד – ירידות בשטח לא מוסדר.
קרוס קאונטרי – רכיבת מהירות על פני שטחים קשים ומגוונים.
סטריט – נהיגה אקסטרימית והתמודדות עם מכשולים מלאכותיים בתנאי עיר.
All mountain – שילוב של קרוס קאונטרי ודאונהיל, רכיבה בשטחים מישוריים ובשטחים הרריים.
תיירות אופניים, שמשלבת רכיבה בכבישים ובשטחים לא סלולים. לכך משתמשים בדגמים היברידיים, שמאזנים בין חוזק אופני ההרים ויכולות עבירות, לתכונות הנסיעה הטובות של אופני כביש.
דרט – אקרובטיקה באוויר, ביצוע פעלולים תוך כדי קפיצות ממקפצות.
טריאל – התמודדות עם מכשולים קשים ביותר בביצוע מדויק.
שני התחומים האחרונים דורשים, למעשה, לא אופני הרים אלא דגמי BMX, שכוללים כמה מאפיינים מבניים ייחודיים.
לאחר שמחליטים על מטרת הרכישה של המאונטיין בייק, אפשר לעבור לבחירת הדגם לפי פרמטרים ספציפיים.
איפה לשמור אופניים בחורף על איך ו איפה לשמור אופניים בחורף תקראו גם אצלנו באתר.
על סוגים שונים של ספורט חורף אקסטרימי תקראו בעמוד הזה . דרייתולינג, סנואו-סקוט, סנואו-קיאקינג ועוד…
גלגלים, בלמים
גלגלי אופני הרים
אופני הרים מיועדים לעומסים מוגברים, ולכן חוזק הגלגלים ואמינות הבלמים הם תנאים הכרחיים.
בדרך כלל רוב אופני ההרים מצוידים בגלגלים בקוטר 26 אינץ’ (למעט דגמים היברידיים, ששם קוטר הגלגל יכול להיות 28 אינץ’). הצמיגים “אגרסיביים” או מתונים יותר, עם אחיזה בולטת של הפרופיל.
אם מתכננים שרוב השימוש באופניים ייעשה על כבישי אספלט, עדיף לרכוש צמיגי חצי סליק, אחרת צמיג “אגרסיבי” יעמיס על הרוכב ללא תועלת נראית לעין. אם התקציב מאפשר, אולי כדאי לרכוש סטים חלופיים ולהפוך את ה-MTB לאופניים רב-שימושיים.
יש לשים לב במיוחד לחישוקים. אם הם עשויים מפלדה, עדיף לסרב בנימוס – הם כבדים, לא עמידים ונוטים לחלודה. החומר העיקרי לחישוקים הוא סגסוגות אלומיניום. ניתן למצוא גם חישוקים עם אנודיזציה – יקרים יותר, שקל לזהותם בצבע השחור.
לא כדאי לחסוך – עדיף לרכוש מיד חישוקים כפולים, שהם חזקים יותר, עמידים תחת עומסים גדולים יותר, וקשה יותר לגרום לעיוות בצורתם (“שמונה”).
לגבי בחירת בלמים קיימים חילוקי דעות. יש שממליצים, באופן מסורתי, על בלמי חישוק, בעוד שאחרים מעדיפים בלמים דיסקיים. לשני הסוגים יתרונות וחסרונות משלהם.
בלמי חישוק קלים יותר לתיקון ולתחזוקה, אך הם הרבה יותר מושפעים מלכלוך ומים, דבר שכיח בעת נסיעה בשטח. הם מפחיתים בחדות את היעילות שלהם אם הגלגל “מסתובב א-סימטרי”. בנוסף, עם בלמי חישוק החישוק נשחק מהר יותר, ובמקרה של בלימות אינטנסיביות ותכופות, הוא עשוי להתחמם מאוד. אם בחרתם בבלמים מהסוג הזה, אז כדאי לבחור ב-V-brake – בלמים עם תנועה מקבילה של הרפידות (ולא בלמים קנטילבריים או קליפריים).
בלמים דיסקיים יותר ויותר מחליפים את בלמי החישוק, בזכות יתרונותיהם הרבים. יש להם יעילות בלימה טובה, תגובה מצוינת ללחץ על מנוף הבלמים, הם לא מושפעים מתנאי מזג אוויר, עמידים לאורך זמן, לא שוחקים את החישוק ואינם רגישים לעיוותים שלו. החסרונות – משקל מעט כבד יותר, מחיר גבוה יותר, סיכון לפגיעה בדיסק הבלימה וסכנה של ניתוק הגלגל במפגש עם מכשול.
מערכת ההפעלה של הבלמים יכולה להיות מכנית (באמצעות כבל) או הידראולית. עבור דאונהיל, פרירייד וטריאל, בדרך כלל משתמשים רק בבלמים דיסקיים הידראוליים.
שלדה ובולמי זעזועים
Фото горного велосипеда
אופני הרים מודרניים יכולים להיות מצוידים בשלדות מפלדה, מאלומיניום, מטיטניום או מקרבון (לפעמים נעשה שימוש בשילוב של מספר חומרים מבניים).
שלדות פלדה הן הזולות ביותר, אך אין זה אומר שהן הגרועות ביותר. לפלדה יש מספר יתרונות יחסיים על פני חומרים אחרים:
שלדות פלדה חזקות מאוד, אבל גם גמישות במידה מסוימת, וכך הן סופגות היטב זעזועים ורעידות.
פלדה רגישה לקורוזיה, אך עם תחזוקה נאותה שלדות כאלה יכולות להיות עמידות מאוד לאורך זמן, והיא גם קלה לתיקון.
אופניים עם שלדה מפלדה מספקים תחושת “ריצה חלקה” טובה יותר.
החיסרון העיקרי של שלדות פלדה הוא המשקל הרב שלהן. עם זאת, עבור סגנונות רכיבה שבהם המשקל פחות משמעותי (למשל דאונהיל), מדובר בפתרון מקובל בהחלט.
Велосипедные покрышки
רוצים לדעת כיצד לבחור נכון צמיגי אופניים ?
כל הדקויות זמינות באתר שלנו.אודות התקנת מנוע לאופניים תוכלו לקרוא כאן .
רוצים ללמוד לרכב על הגלגל האחורי ולהדהים את החברים?
קראו את העמוד הזה .
שלדות אלומיניום (למעשה, מסגסוגות אלומיניום) יקרות יותר. הן קלות בהרבה משלדות פלדה, מבלי לפגוע בעמידות. החומר מאפשר יצירת שלדות מורכבות במיוחד לסוגי אופניים שונים. אופני הרים עם שלדת אלומיניום קלים יותר לטיפוס בעליות וצוברים מהירות במהירות במישורים, אך תחושת “הריצה החלקה” פחותה.
החיסרון המרכזי של שלדות אלומיניום הוא קשיחותן הרבה, שמעבירה רעידות בצורה מורגשת, במיוחד בדרכים גרועות. אומנם אלומיניום עמיד בפני קורוזיה, אך הוא סובל מתופעת “עייפות המתכת” — שלדה שנמצאת בשימוש לאורך זמן עלולה להישבר פתאום במקומות בלתי צפויים, ותיקון שלה הוא תהליך מסובך מאוד.
Рама для велосипеда
שלדות טיטניום הן ללא ספק הפתרון האולטימטיבי, מכיוון שהמתכת משלבת את היתרונות של פלדה ואלומיניום. הן חזקות מאוד, עמידות להפליא, חסינות לחלוטין בפני קורוזיה וסופגות זעזועים ורעידות בצורה טובה. עם זאת, אופניים עם שלדת טיטניום הם בדרך כלל נחלתם של מקצוענים בלבד, בשל מחירם הגבוה במיוחד.
שלדות קרבון (בהנחה שמדובר בחומר איכותי) הן מבנה אמין ועמיד מאוד לאורך זמן, אך עלות שלדות איכותיות של מותגים ידועים גבוהה מאוד. דגמים זולים יותר, המוצעים לעיתים למכירה כשלדות קרבון, אינם מומלצים – שלדות כאלו רגישות מאוד לפגיעות נקודתיות ואינן מחזיקות לאורך זמן.
בעת בחירת אופניים, יש לשים דגש מיוחד על גובה השלדה. המרחק בין אזור המפשעה של הרוכב לצינור העליון של השלדה, כאשר הרוכב עומד עם שתי רגליים על הקרקע, צריך להיות לפחות 8-10 סנטימטרים כדי למנוע פציעות.
המושב צריך להיות מתכוונן בגובה, כשהמיקום האידיאלי שלו הוא בגובה עצם הירך הבולטת של הרוכב.
חשוב לזכור שהישיבה על אופני הרים שונה במידה רבה מזו שעל אופני כביש – המשקל מתרכז בעיקר בידיים וברגליים. הגוף צריך להיות תמיד מוטה קדימה כדי למנוע פגיעות בעמוד השדרה בעת רכיבה על שבילים משובשים.
אחת מהמאפיינים הבולטים של רוב אופני ההרים היא מערכת בולמי הזעזועים.
ניתן להבחין בשלושה סוגי אופני הרים:
ריג’ידים – מבנה קשיח ללא בולמי זעזועים; מתאימים לדירט ולטריאל, כאשר נדרשת שליטה מיוחדת באופניים.
הארדטיילים – אופניים בעלי שלדה קשיחה עם מזלג קדמי הכולל בולם זעזועים; נפוצים בעיקר בקורוס-קאונטרי או כמודלים היברידיים.
שיכוך מלא (Full Suspension) – אופני הרים לדאונהיל, פרירייד, שבהם נדרשת אחיזת מקסימום בין הגלגלים לפני השטח.
בהתאם לייעוד האופניים, למזלגות בולמי הזעזועים עשויה להיות תנועה מגוונת. כך, לדאונהיל מומלץ מהלך של 160-200 מ"מ, בעוד שלקורוס-קאונטרי די במהלך של 80-100 מ"מ. פתרון מצוין הוא מזלגות ובולמים אחוריים בעלי מהלך מתכוונן, שניתן להתאים אותם לתנאי השטח.
Роуп-джампинг
בנג’י ג’אמפינג, רופ-ג’אמפינג , בייס ג’אמפינג ועוד סוגי קפיצות אקסטרים אל התהום. למי שאוהב סיורים במערות, אנו ממליצים לא לפספס את התיאור של המערות המעניינות ביותר ברוסיה ומדינות חבר העמים.
אין למהר לרכוש אופני הארדטייל או אופני שיכוך מלא בטווח מחיר של 200–300 דולר. מדובר רק על חיקוי של מערכת “שיכוך רך,” שלא תעבוד כראוי ולעיתים אף תסכן את הרוכב. מערכת שיכוך היא מערכת מתקדמת ויקרה מאוד. מחירם של אופני שיכוך מלא באיכות טובה מתחיל בדרך כלל מ-800 דולר.
מכניקה ופדלים
מכניקת Shimano
החברות המובילות בייצור ציוד מכני הן Shimano (יפן) ו-Sram (ארצות הברית). אם לאופניים יש רכיבים מתוצרת החברות האלו, זה כבר סימן לאיכות טובה.
לשתי החברות יש קו מוצרים רחב מאוד, החל מאביזרים זולים לרכיבות פנאי ועד למערכות המתקדמות ביותר בשוק המקצועי. מספר ההילוכים נע בין 9 ל-30. ברכיבות דאונהיל ופרי רייד מספיקה מערכת הילוכים אחורית עם 8–9 הילוכים בלבד, בעוד אופניים היברידיים צריכים לכלול 27–30 הילוכים.
עם זאת, אופניים המיועדים לדירט או טראייל אינם כוללים מערכת להחלפת הילוכים כלל.
ציוד מכני איכותי כולל סידור נוח ואינטואיטיבי של ידיות ההילוכים (מנופים) וקלות השימוש בהם.
רוכבי אופניים מנוסים ממליצים שלא לקנות אופני MTB עם ידית הילוכים בצורת גלגלת מסתובבת על הכידון – בתנאי מזג אוויר לחים או בבוץ, היד עלולה להחליק. בנוסף לכך, יש סיכוי להחלפה לא רצויה של הילוכים במקרה של זעזועים חזקים בגלגל הקדמי.
כמה מילים על פדלים. יש לוותר באופן מוחלט על פדלים זולים עשויים פלסטיק המיועדים לרכיבות פנאי — הם לא מחזיקים לאורך זמן, במיוחד ברכיבות אקסטרים. אופני MTB צריכים להיות מצוידים בפדלים מיוחדים - פדלים שטוחים (נקראים גם “פדלים טוֹפִּים”) עשויים סגסוגת אלומיניום, עם משטח רחב ו"אגרסיבי" שלעתים קרובות כולל זיזים למניעת החלקה.
ישנם גם פדלים מתקדמים יותר - פדלים משולבים עם מנגנון חיבור לנעליים, המספקים מגע יציב בין הנעליים לרוכב ומאפשרים שיפור בתנועה הסיבובית של הדיווש. כשבוחרים פדלים מדגם כזה, יש לשים לב לקלות השחרור שלהם כדי למנוע בעיות בשעת נפילות אפשריות.
איזה מותג אופניים לבחור?
אופני Bergamont
אם החלטתם להשקיע סכום משמעותי על אופני הרים, כדאי לשים לב לדגמים של יצרנים בין-לאומיים מובילים. אופני ההרים של חברות אמריקאיות כמו Cannondale, Felt, GT, Specialized, גרמניות כמו BMW M Bike, Cube, Wheeler, וטאיוואניות כמו Giant ו-Merida, זכו למוניטין רב.
בשנים האחרונות צוברות אופני MTB של החברה הגרמנית הצעירה אך המוצלחת Bergamont פופולריות עצומה. הביקוש לדגמים של החברה רק הולך וגובר, ואפילו מחוץ לאירופה. עבודת החברה מאופיינת בשיתוף פעולה הדוק עם צוות מחקר באוניברסיטת המבורג הטכנית, שם מתבצעים כל הפיתוחים התיאורטיים המרכזיים של המבנה הדגם.
כל חידוש עובר סדרת בדיקות מרובת שלבים בתנאים הקשים ביותר, כולל הערכה ממוחשבת של כל עומס אפשרי, לפני שהוא מגיע לשלב הייצור. בקרת האיכות בייצור היא ברמה הגבוהה ביותר, כך שאין סיבה לחשוש מאמינות אופני ההרים של Bergamont.
מעניין לציין שהחברה, לשם בדיקות בתנאים קיצוניים כמו גם לצורך שמירת המוניטין שלה, מפעילה קבוצות רוכבים מקצועיות המשתתפות בתחרויות רכיבה שונות.
ספורטאים המשתמשים רק באופני MTB “Bergamont” מצליחים להגיע באופן קבוע למקומות הראשונים בתחרויות ברמה עולמית.
נקודת משיכה נוספת בדגמי החברה היא האיכות הגבוהה שלהם לצד מחירים סבירים למדי.
לדוגמה, אופני הארדטייל מעולים כמו Bergamont Revox 3.3 עם שלדת אלומיניום, בלמים דיסקים ו-24 הילוכים, ניתן לקנות ב-17–18 אלף רובל בלבד. מודל פשוט יותר, המתאים למתחילים, כמו Bergamont Vitox 5.3 עם בלמי חישוק ו-21 הילוכים, יעלה כ-10 אלף רובל.
