תיאור המערות: שישית, איגנטייבסקיה ומערת קפובה

ההתעניינות בתיירות פעילה הולכת וגדלה מדי שנה. תיירים יוצאים לסיורים מודרכים, לומדים על מקומות היסטוריים, מבקרים בבתי הולדתם של סופרים ואמנים ידועים. בין סוגי התיירות הפעילה, תיירות מערות (ספלאולוגיה) זוכה למקום מרכזי.

מספר הולך וגדל של אנשים מבקרים במערות לצורכי למידה וחוויות. ובמערות שמצוידות בציוד ייעודי, ניתן גם לנסות להתגבר על מכשולים שונים – חדרים תת-קרקעיים, בורות ונקיקים.

מערת השיש

מערה זו היא אחת מ"הצעירות" ביותר בהרי קרים, שהתגלתה רק בשנת 1987, ומראשיתה הוכנה לתיירות. לאחר מחקרים מדעיים, נסללו במערה שבילים מבטון, הותקנו פנסי תאורה ומעקות – וכבר באפריל 1989 נפתחה המערה לביקורי תיירים.

מועדון הספלאולוגים של סימפרופול לקח את המערה תחת חסותו, במטרה לשמור על המבנים המרשימים מהרס או מעשי ונדליזם.

אורך המסלול הראשון לפני 24 שנה היה רק 180 מטרים, בעוד שכיום האורך הכולל של מסלולי המערה עולה על שני קילומטרים.

בשטח ובאורך שלה, מערת השיש תופסת את המקום הראשון בין מערות קרים. שמה של המערה קשור בסלעי האבן-גיר הדומים לשיש הסובבים אותה.

“מארמארובה פצ’רה” (כך נקראת המערה באוקראינית) מחולקת לשלושה חלקים עיקריים: הגלריה המרכזית (שאורכה 725 מטרים), הגלריה התחתונה (שאורכה 960 מטרים ובקרוב צפויה להיפתח לציוד ספלאולוגי) ומסלול הנמרים (שלוחה צדדית באורך 390 מטרים).

מצנח ממונע נקרא גם דלתפלן עם מנוע . על סוגים שונים של כלי טיס זה, ניתן לקרוא בכתבה שלנו.
איך פועל מצפן ומה זה אזימוט? את כל התשובות תוכלו למצוא במאמר הזה .

דרך פתח בגובה עשרה מטרים, תיירים נכנסים אל גלריית האגדות. דרך שבילי הסיור הם חולפים על פני סטלקטיטים מגוונים, וילונות סלע וטיפופי סטלגמיטים שמזכירים דמויות מהאגדות. הראשון שיקדם את פניהם הוא מארח המערה – פסל לבן מרשים, סטלגמיט בעל צורה ייחודית. הספלאולוגים אומרים כי התנהגות לא נאותה עלולה “לפגוע” במארח, וממליצים להקפיד על כבוד.

בהתקדמות לעומק, תקרת המערה יורדת, והמטיילים יכולים ליהנות מהמראה של מאות סטלקטיטים, מפלוני אבן ופרחי גלאקטיטים.

השלוחה הצדדית של המערה כונתה “מסלול הנמרים” בשל עצמות טורף שהתגלו בה. בתחילה סברו כי מדובר בשלד של נמר שן-חרב, אך לאחר מכן הוברר שמדובר באריה מערות. מכיוון ששמה של הגלריה כבר הופיע בקטלוגים, הוחלט להשאירו כפי שהוא.

משנת 2006 ואילך, גם הגלריה התחתונה מצוידת ומוכנה למסלולי תיירות.

המסלול בתוך הגלריה התחתונה מתחיל באולם הקריסה. זהו האולם הגדול ביותר במערות קרים – גובהו 28 מטרים ואורכו מעל 100 מטרים. הקירות שמכוסים בפרחי קורליטים, עמודי סלע מרשימים וגושי ענק מסבים רושם עז.

מערת השיש היא אחת מחמש המערות היפות ביותר בעולם, ובשנת 1992 התקבלה לאיגוד הבינלאומי של מערות מצוידות. מעל 100 אלף מבקרים בשנה הוא המספר הממוצע של אורחי המערה, ומספר זה רק הולך וגדל.

מערת איגנטייבסקיה

אם מערת השיש היא בין המערות ה"צעירות" בעולם, אז מערת איגנטייבסקיה היא אחת ה"זקנות" ביותר. האזכורים הראשונים אודותיה מופיעים בספרים מהמחצית השנייה של המאה ה-18. לא פלא שבספרות מופיעות לה שמות רבים – דאלניה, יאמאזי-טאש, סרפייבסקיה, מערת איגנט.

מערת איגנטייבסקיה מפורסמת לא רק בכמות השמות שלה, אלא גם כ"המערה האקדמית ביותר". במשך למעלה מ-200 שנים, חוקרים, פרופסורים ודוקטורים למדע מכל העולם התעמקו ולמדו אותה. אודות המערה נכתבו שירים, פואמות, ואף הופקו סרטים. מספר הפרסומים המדעיים, מאמרי המגזינים והספרים כבר עבר את רף המאה.

מערה ייחודית זו ממוקמת בדרום הרי אורל, על גדות נהר הסים.

שמה המודרני של המערה ניתן לה על שם הנזיר איגנטיוס, שחי בה במאה ה-19.

הרבה אגדות סובבות את דמות הנזיר הזה. על פי אחת האגדות, הנזיר היה למעשה הצאר אלכסנדר הראשון; לפי אחרת, היה זה אחיהם של הצארים אלכסנדר הראשון וניקולאי הראשון, הנסיך קונסטנטין פבלוביץ’. אגדה שלישית מספרת על סיפור אהבה פלאי אך טראגי של אמן צעיר. המערה המפורסמת ביותר ידועה לא רק באגדותיה, אלא גם בגלריה האמנותית שבה. בשנת 1980, בחלק העמוק ביותר במערה, גילו ארכיאולוגים על קירות ותקרות המערה ציורים עתיקים של אנשים פרהיסטוריים. אלו הם ציורים עתיקים מאוד, שגילם כ-14 אלף שנה. על קירות המערה מופיעים תיאורים של בעלי חיים וסמלים שונים.

באתר הסקי שרגש מצלמות רשת אונליין משדרים מסביב לשעון את כל מה שמתרחש שם. תוכלו בכל רגע לצפות במזג האוויר ומצב המסלולים.
לבחור נכון שק שינה לטיולים או לתיירות אקסטרים יעזור לכם המאמר בעמודים שלנו.
פחד גבהים ואקרופוביה - מה ההבדל ביניהם והיכן עובר הגבול? קראו כאן .

מערת איגנאטייבסקיה מורכבת מארבעה חלקים - מערת הכניסה, המסדרון הראשי, האולם הגדול והאולם המרוחק.

תאו של הנזיר איגנטיוס הוא החלק המרוחק ביותר מהכניסה. ניתן להגיע אליו רק דרך פתח צר. בחלק זה של המערה יש נטיף המזכיר דמות נשית, הנקראת איקונת המדונה.

החלק היפה ביותר נחשב לאולם הגדול, גובה התקרה שלו מגיע לשמונה מטרים. בניגוד לשבילי ההליכה במערות השיש, במערת איגנאטייבסקיה, תיירים צריכים ללכת על ברכיהם ממערת הכניסה למסדרון הראשי. כדי להגיע לאולם המרוחק, עליהם לבחור בין זחילה דרך מעבר נמוך או טיפוס בסולם כדי לעבור פתח צר בגובה של 4.5 מטרים.

545 מטרים - זהו האורך הכללי של מסלולי ההליכה במערה.

העניין התיירותי והארכאולוגי במערת איגנאטייבסקיה לא פג. בשנת 2010, הנשיא ו. פוטין הבטיח לקדם את עניין הפיכתה של המערה לשמורה מדינית.

שולגן-טאש או מערת קאפּובה

עשירה בציורים פרהיסטוריים גם מערה ידועה נוספת באוראל - קאפּובה או שולגן-טאש. זו מערה קרסטית בשמורת הטבע “שולגן-טאש”, שנמצאת בתחומי בשקורטוסטן.

ישנן כמה גרסאות לגבי שמה של המערה. הראשונה – השם נגזר מצלילי טיפות המים במערה. השנייה – מהמילה “מקדש”. במהלך חקר המערה, ארכאולוגים מצאו בה גולגלות אדם. המדענים הניחו כי זוהי הייתה דרך לקבור מנהיגים ושאמאנים, וכי מערת קאפּובה שימשה כאתר פולחן שבו נערכו טקסים.

הכינוי השני של המערה, בשפת הבשקירים, הוא שולגן-טאש. המילה טאש מתורגמת כ"אבן" בשפה הבשקירית, ושולגן – “נעלם”. שולגן זה גם שמה של הנהר הזורם מתוך המערה. יש קשר מסוים בין שם המערה לאפוס הבשקירי שבו שולגן הוא שליט העולם התת-קרקעי.

הכניסה למערה תמיד מלהיבה את התיירים בהדרם – קשת ענקית בגובה של כמעט 20 מטרים ורוחב של 40 מטרים.

אורכה של המערה כמעט שלושה קילומטרים והיא מחולקת לשלוש קומות. בתוך המערה ישנם אולמות ענקיים, אגמים תת-קרקעיים, נהר שולגן התת-קרקעי (אשר יצר את המערה), גלריות ומעברים. כאן תוכלו לראות נטיף ייחודי, בסיסו ברוחב של כמעט שמונה מטרים וגובהו שלושה מטרים.

לקומה השנייה ניתן להגיע רק דרך פיר אנכי גבוה. דווקא בקומות העליונות של המערה נמצאים הציורים הפרה-היסטוריים.

בשנת 1954, הזואולוג ריומין גילה ציורים עתיקים אשר גודלם מרשים – מ-44 עד 112 סנטימטרים. בסך הכול נמצאו כ-200 ציורים, אך רק כשלושים מהם נשתמרו היטב.

גילם של ציורי הקירות, שעשויים מאוכרה ופחם, מוערך בכ-14 אלף שנה. כפי שבמערת איגנאטייבסקיה, גם בתקרות מערת קאפּובה מתוארים בעלי חיים – ממותות, סוסים, קיימות גם תמונות של בקתות, סולמות. לצערנו, חלק מהציורים מכוסים בנטיפים של קלציט, חלקם האחר מופיעים מתחת לכתבי תיירים, וחלק נוסף נמחק כליל בשל מים הזורמים על קירות המערה. מסיבה זו, עומקי המערה חסומים למבקרים ומוצגות רק העתקים של הציורים בכניסה. בפברואר 2012 נסגרה הגישה החופשית למערת קאפּובה. צוות השמורה פיתח סיור וירטואלי מצולם במערה, ומיולי 2012 הוצב במוזיאון קיוסק אינטראקטיבי.

מערת קאפּובה היא האטרקציה התיירותית המפורסמת ביותר בבשקיריה. אך לידה קיימות עוד כמה מערות שיכולות לעניין הן תיירים והן מומחי מערות – אנשי מקצוע.

קירות טיפוס במוסקבה מזמינים את כל מי שמעוניין לנסות את ידו בטיפוס. עבור המטפסים הצעירים ישנם קירות טיפוס לילדים .
אספנו עבורכם את הסרטים הטובים ביותר על תעופה בעמוד זה .