סרטים על טיפוס הרים
אנו מציעים הפעם מבחר נוסף של סרטים. הפעם - סרטים על מטפסי הרים. ההרים תמיד קסמו לאדם. במרחבים הנפרשים לנגד העיניים, בתחושת החופש, בלובן הטהור של כיפות השלג. אבל באותו הזמן, כיבוש הפסגות הוא עיסוק מסוכן מאוד. האוויר הקר והדליל בגבהים אינו מתאים לנשימה, והצורך ללכת או לטפס ללא הפסקה מרוקן את כל האנרגיה. טיפוס לפסגה הוא אתגר מול המוות. המתמודדים האמיצים שמנסים לעשות זאת חווים את קצה גבול היכולות האנושיות, ואולי גם את מה שמעבר להן. לא לכולם נועד לחזור הביתה.
ק2: גובה מקסימלי
שנה: 1991
פוסטר ק2: גובה מקסימלי
טיילור והרולד חברים כבר שנים רבות, ולמרות שהם שונים לחלוטין באופי, הם מצליחים להסתדר היטב. טיילור הוא רווק מושבע, פלייבוי מצליח ועורך דין מבריק. הרולד, מנגד, הוא משפחתי למופת ומדען מסור. ולמרות זאת, השניים חולקים תשוקה משותפת – האהבה לטיפוס הרים, תחביב שמצליח לגרום להם לשכוח מהכל. רק לאחר מפגש עם פיליפ קלייבורן, מיליארדר, הרפתקן ומטפס הרים מקצועי, שנוטל אותם למסע טיפוס, נפתחת בפניהם הזדמנות להגשים חלום ישן – לטפס על פסגת הר צ’וגורי ההימלאי, או בשמו האחר ק2. הסרט, אמנם, אינו משופע באפקטים מיוחדים רבים, אך הבמאי הצליח לרתק את הצופים באמצעות עלילת הסרט. “ק2: גובה מקסימלי” נחשב כיום לאחד הסרטים המוצלחים שמציגים בצורה דרמטית את ההתמודדות רבת השנים בין האדם לפסגות ההרים. הסרט מסביר מדוע אנשים, על אף הסיכון הרב, ממשיכים לנסות לטפס לפסגות תוך שהם מסתכנים במותם, מאבדים חברים יקרים, סובלים, אך עדיין אוהבים ומעריכים בליבם את היריב המאתגר והמרהיב ביופיו.
טיפוס סלע יש הרואים בטיפוס הרים ו טיפוס סלע את אותו העיסוק. על ההבדלים בין המושגים וכן על סוגים שונים של טיפוס סלע, תוכלו לקרוא באתר שלנו.
בנוסף, באתר תוכלו למצוא מאמר על המערות הידועות ביותר במרחב הפוסט-סובייטי.
מותו של מדריך
שנה: 1975
Постер "Смерть проводника"
מזרח צרפת, בגיא של הרי המון בלאן, נמצא העיירה הקטנה שאמוני. כל תושבי העיירה קשורים בדרך כזו או אחרת להרים שמסביבם. אך עבור חלקם, ההרים הם משמעות החיים עצמה. מישל סרבוז הוא מדריך מנוסה שמתפרנס מהובלת קבוצות מטפסים קטנות בהרים. אך להיות “עוד מדריך” זה לא בשבילו. יחד עם שותפו חסר הניסיון, מישל יוצא לטיפוס מאתגר על הר פטי-דרו, כאשר במהלך הטיפוס חברו נהרג בנסיבות לא ברורות. אמנם לא הייתה זו אשמתו של סרבוז, אך חייו השתנו לבלי הכר. ושוב, שותף אחר, ושוב טיפוס קשה נוסף… הבמאי ז’אק ארטו ביצע עבודה מרשימה ביצירת הסרט. על אף שהסרט צולם כבר ב-1975, הצופים זוכים לצפות בנופים עוצרי נשימה של הרים ובעלילה מרתקת. המשחק של השחקנים מעורר השראה, במיוחד משחקו של הדמות המרכזית שהצליחה לחשוף את עומק רגשותיו לאחר אובדן חבר קרוב. אומרים שהסרטים הצרפתיים משנות השבעים מתאפיינים בקסם ייחודי, ואין ספק שסרט זה ראוי לתשומת לב ולציון גבוה.
נאנגה-פרבט
שנה: 2010
Кадр из фильма "Нанга-Парбат"
שני אחים, גינטר וריינהולד מסנר, חולמים מילדותם להפוך למטפסי הרים מקצועיים ושואפים בכל מחיר לכבוש את פסגת הר נאנגה פארבאט. בשנת 1970 חלומם מתקרב להגשמה: האחים הופכים לחברים מלאים במשלחת, שמובלת על ידי קרל הרליגקופר. המשימה של קבוצתם היא לטפס על קיר רופאל – הקיר הגבוה והתלול ביותר בעולם. בשל תנאי מזג אוויר לא נוחים, נתקעים המטפסים במחנה למשך חודש וחצי, והאישור לשהות במדינה מתחיל להסתיים. אולם ריינהולד לא יכול לחזור הביתה מבלי להגשים את חלומו הישן. הוא מחליט לטפס ללא חבלים ולבד. גינטר, שהוא נחוש באותה מידה אך פחות מנוסה, עוקב אחר אחיו…
רבים יסכימו שהסרטים מבוססי סיפורי חיים מתקבלים בצורה יותר אינטנסיבית ונוגעת ללב מאשר סיפורים בדויים. גם הסרט “נאנגה פארבאט” של יוזף וילסמאייר אינו יוצא מן הכלל. האחים גינטר וריינהולד נראים ככוחות אישיות חזקים עד שקשה לומר שאחד מהם עומד בצילו של האחר. ההזיות שמפחידות לא רק את גיבורי הסרט אלא גם את הצופים, מחזקות את האותנטיות והאמינות של הסיפור המוצג על המסך. בעת הצפייה בסרט, תחוו תחושה כאילו מדובר בסרט דוקומנטרי אמיתי. אם התעוררה אצלכם תחושה זו, יוצרי הסרט יכולים בהחלט להיות גאים בעבודתם.
ביגוד לסנובורדיסט
בחנו אפשרויות שונות של ביגוד לסנובורדיסט כדי לעזור לכם לבחור את הבחירה הנכונה.לחלום על קפיצה עם מצנח זו שאיפת רבים. המאמר שלנו יעזור לכם להתקרב לחלום.
דרכים נוספות לקפוץ מגובה רב, תוכלו לקרוא כאן .
הקיר הצפוני
שנה: 2008
Постер фильма "Северная стена"
בשנת 1936 נחשב הקיר הצפוני של הרי אייגר לאתגר היחיד שנותר באלפים, והפתרון שלו היה שווה מדליות זהב באולימפיאדת ברלין. באותה תקופה היו שלושה קירות קלאסיים בצפון האלפים: מאטרהורן, גרנד ז’ורס ואייגר. בשנת 1931 נכבש המאטרהורן, וב-1935 הקיר המפורסם של גרנד ז’ורס. אולם, הקיר הצפוני של אייגר נחשב למקום שלא ניתן לעברו וכונה “קיר המוות”.
בשנת 1938, נאסר הטיפוס על הקיר, ומחלצים הכריזו שלא יצילו יותר אף אחד מהאזור. בין השנים 1928-1936 ניסו קבוצות רבות של אמיצים ללא הצלחה, ולעיתים בצורה טראגית, לטפס על הקיר הזה. ביולי 1936, שני מטפסים מבוואריה – טוני קורץ ואנדרל הינטרשטויסר, ושני אוסטרים – אדוארד ריינר ווילי אנגרר, איחדו כוחות לנסות ולכבוש את “קיר המוות”.
הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים. אייגר נשאר בעל שם רע עד היום בשל בלתי כבישות הקיר הצפוני, אשר בטיפוס עליו בשנת 1936 נהרגו ארבעה מטפסים מקצועיים. האסון הזה נחשב לטראגי ביותר בתולדות טיפוס האייגר. הציפיות מהסרט אינן מאכזבות. כל פרט נראה אמין: מהסיפור עצמו ועד לציוד הטיפוס המקצועי שהיה נהוג באותם זמנים. “הקיר הצפוני” הוא סרט שמחזיק לאורך כל הדרך. בימוי ללא רבב ומשחק מדהים של השחקנים. ניתן רק להגיד תודה עצומה לבמאי ולתסריטאים על המופע המדהים שהגישו.
הקיר הצפוני של אייגר נכבש לראשונה ב-21-24 ביולי 1938, על ידי צוות גרמני-אוסטרי שכלל את היינריך הארר, אנדרל הקמאיר, פריץ קספארק ולודוויג וורג.
נגיעות אל החלל
שנה: 2003
Кадр из фильма "Касаясь пустоты"
סרט זה מהווה עיבוד קולנועי לספר של מטפס ההרים המוערך ג’ו סימפסון. הסרט מספר סיפור אמיתי ואחד הסיפורים המדהימים ביותר מתוך עולמם של מטפסי ההרים. תוכלו לראות את המסע של סימפסון וחברו הטוב סיימון בשנת 1985 בטיפוס על אחת מהפסגות של הרי האנדים בפרו.
שני מטפסים צעירים ושאפתניים מחליטים לכבוש את המדרון המערבי המסוכן והמרוחק של סיולה גראנדה, שגובהו מגיע ל-7,000 מטרים. במהלך הירידה, בתנאי מזג אוויר קשים, נופל סימפסון ויש לו שבר ברגל. במאבק קשה להישרדותם, נאלצים החברים לקבל ללא הפסק החלטות קשות מאוד. בסוף, חוזרים סימפסון וייטס למקום שבו התרחשו האירועים כדי לספר את סיפורם מול המצלמה.
הסרט מרהיב ומציאותי בצורה כזו שמותירה את הצופה ללא מילים. הצילומים עוצרי הנשימה ממעוף הציפור מראים את הרכס החד כתער של סיולה גראנדה. ברגעים אלו מבינים עד כמה קל לא לשוב מהמורדות האלו… שהרי משני הצדדים של ההר יש תהום! הסרט הזה יכול לשכנע כל ספק שאין גבול ליכולותיו של האדם. לכל אוהבי ההרים, הצפייה ב"נגיעות אל החלל" היא חובה.
