חלק חושבים שפארקור הוא אמצעי להתניידות במרחב. חלקם חושבים שזהו אמצעי תפיסה של המציאות. “אין מכשולים,” הם חוזרים אחרי מייסד התחום, “יש רק מכשולות שצריך לעבור.”
למעשה, טרייסר מתגבר על עצמו בלבד. את הפחדים, החולשה, היעדר האימונים, הנורמות שנחנכו מגיל צעיר, כולל הנורמות התרבותיות של תנועה וסוציאליזציה. הוא מתגבר על ההרגל שמחנך אותנו לציית לנורמות תנועה ולפרשנות שגויה של ערכים מוסריים. טרייסר נאבק בתרבות העירונית שמבוססת על ניתוק מהטבע.
כשאומרים שהאנושות “כבשה את הטבע” ויצרה עולם נוח לעצמה, לא חושבים שלמעשה אותם ערים, עם הרחובות שבהם צריך לצעוד, הגדרות שאי אפשר לדלג מעליהן והחוקים שמגבילים תנועה – גם הם כובשים בסופו של דבר את המרחב האנושי.
בקבלת מוסכמות הציוויליזציה העירונית המודרנית, אנחנו מתנתקים מן הטבע. אבל האם זה באמת נחוץ?
זו הסיבה שה"אדם הלבן" פעמים רבות הפסיד במאבק ההישרדות ביער לטורפים, לאינדיאנים, לעמים הצפוניים, לציידים ולאנשים שמחוברים לטבע. אנשים שלא איבדו קשר עם הטבע, שמודעים כל העת לגופם, לתנועתם ולמיקומם במרחב – אפילו במצב של תנועה מהירה. מודעות זו, והיכולת לנוע בכל מקום ולשרוד בכל מצב, היו תכונות טבעיות אצל ציידים ולוחמים, שאותם הציוויליזציה שלנו כבר כמעט דחתה. אבל זה בהחלט לא תירוץ להתיישב בכורסה נוחה ולהשמין.
לפעילות ספורטיבית בחורף חשוב להתחמם. איך לבחור ביגוד תרמי ניתן לקרוא באתר שלנו.
שרגש הוא אחד מאתרי הסקי היפים ברוסיה. אם לא שמעתם עליו, בוודאות תאהבו את המאמר שלנו .
פארקור למתחילים
אז מהו הצעד הראשון עבור טרייסר שהחליט ללמוד פארקור? פארקור דורש את פסיכולוגיית הצייד, שמרדף אחרי טרפו אינו נעצר מול מכשולים ואינו מוותר על מטרתו. גם אם המטרה אינה לצוד צבי, אלא לעבור מסלול עירוני בקו ישר. מתוך המודעות צריך לגרש מחשבות כמו “אי אפשר, אני לא אצליח, לא יבינו אותי”. אי אפשר ללמוד פארקור בבית, ובכלל אין מקום לאגו בראשו של הטרייסר.
טרייסר הוא אדם חופשי – מכל דבר, כולל הצורך להרשים אחרים או להתאים עצמו לציפיות של איך הוא אמור (או לא אמור) להתנהג. זו לא התרסה סרקסטית, אלא החלטה שקטה לחיות כפי שמתאים לך, מבלי להפריע לאחרים לעשות את אותו הדבר. הטובים ביותר בתחום אינם אוהבים למשוך תשומת לב מיותרת.
צייד טוב לא מסתובב בעיר ומספר לכולם כמה הוא מוצלח. צייד אמיתי עוסק בציד, וטרייסר אמיתי נע בעיר במהירות ובטכניקה כזו שתושבי המקום כלל לא יבחינו בו יותר מכמה שניות.
טרייסר לא רואה במכשול כמכשול, וזו בדיוק הגישה המבדלת. כל עוד אדם רואה “מכשול”, הוא נתפס בבעיה פנימית. בסרט הסובייטי המצוין “קוסמים”, ישנה הוראה נפלאה כיצד לעבור קיר: “אני רואה את המטרה, מאמין בעצמי, ומתייחס למכשול כלא קיים”. כך יש ללמוד גם לעשות בפארקור. טרייסר עובר את המרחב כאילו הוא הומוגני וחסר מכשולים בהגדרה. לשם כך צריך כוח רצון ועוצמה מנטלית.
לכן, כל מי שמחפש סטייל ותהילה אינסופית בעיני המין השני – לצערנו, זה לא המקום בשבילכם. פארקור לא עושה אדם למוצלח, אלא אנשים מצליחים באים לענף הזה כדי להפוך למוצלחים עוד יותר. אנחנו נהנים מהעבודה של השרירים, מהמהירות ומהתחושה שאנחנו בלתי ניתנים לעצירה. ומה עם תשומת לב של בנות? זה יגיע בהמשך…
פארקור - ספורט שדורש, מעבר למצב רוח פסיכולוגי ייחודי, גם הכנה פיזית ניכרת. זהו התחום שבו צריך לאחד בין עוצמה מנטלית, כוח פיזי, מהירות תגובה, קואורדינציה וכישרון לבצע הערכה מדויקת של אותו המרחב שאתה נע דרכו. פארקור הוא אימפרוביזציה תנועתית בלבד, אך זו אימפרוביזציה המבוססת על מיומנויות תנועתיות שפותחו באופן יוצא מן הכלל והביאו לשליטה אוטומטית של הגוף.
החלום ללמוד לעוף הופיע כנראה יחד עם היכולת לחלום. קראו על אחת הדרכים להגשים את החלום הזה – דלתאפלן עם מנוע .
אם אתם מתכננים לצאת לטיול רגלי אך עדיין לא רכשתם שק שינה, לחצו כאן . הכל על איך לבחור שק שינה בצורה נכונה.
ולחובבי סקי יש לנו מאמר על אתרי סקי בבלארוס: /he/mountains/skiing-snowboarding/belarusian-ski-resorts/
איך להפוך לטרייסר
כדי ללמוד פארקור, נחוצים בבירור שרירים חזקים, יבשים ובעלי כוח סיבולת גבוה, מפרקים גמישים עם רצועות חזקות – לעיתים כל משקל הגוף נשען על יד אחת, כאשר הגוף מתכופף או מתפתל בקפיצה ללא תמיכה. נחוץ גם מנגנון נשימה חזק ומפותח המסוגל לעמוד בעומסים אינטנסיביים, יחד עם רגליים רגילות לריצה ממושכת במקטעים שונים. גם אחיזה חזקה בכנפיים, תגובות טובות מאוד וקואורדינציה מדויקת של תנועות הן קריטיות.
היכן ניתן ללמוד פארקור? כיום כמעט בכל מקום יש מועדוני פארקור או לפחות בחורים שמתאמנים בו, ולכן למתחילים כדאי לחפש אנשים מנוסים בעיר שלהם. או פשוט, כמו שאומרים, להשתמש בגוגל. קבוצה היא דרך קלה ובטוחה יותר ללמוד את התרגילים, כי מאסטרים מנוסים יודעים כיצד לבצע את התרגיל ויוכלו להגן עליכם במקרה הצורך.
ניתן להתאמן ברחוב, באולם או בבית במקרה הצורך. גם אם החלטתם ללמוד פארקור לבד, עדיף להתחיל לתרגל תרגילים באולם, ולאחר מכן להתמחות בתרגילי פארקור בפועל, בחוץ.
אם תנסו ישירות לבצע קפיצה או סלטה מורכבת ללא מיומנויות תנועה מפותחות וגמישות מספקת, אתם נוטלים סיכון גדול. ללא התפתחות פיזית הולמת, זה יהיה קשה לצפות לתוצאה חיובית מפארקור, וייתכן שתסיימו רק עם פציעות כמו נקעים, שברים וחבלות.
אילו סוגי ספורט מסייעים ללמוד פארקור במהירות?
פיתוח גוף (למעשה, פיתוח כושר גופני)
אין ספק שתצטרכו להתאמן בחדר כושר ולעבוד עם משקולות. אבל צריך תוכנית אימונים ייחודית. טרייסר אינו זקוק לשרירים כבדים ונפוחים כמו של מפתח גוף. בנוסף, שריר היפרטרופי כזה נוטה להיות “איטי”, שכן תהליך האימון מקדם צמיחה של סיבי שריר איטיים. גם הרמת משקולות קלאסית, שמפתחת בעיקר את בית החזה והשרירים של פלג הגוף העליון, אינה רלוונטית במקרה זה.
די בכך שטרייסר יעבוד בחדר הכושר עם משקל זהה למשקל גופו, ויתמקד בסיבולת – למשל, 5-6 סטים של 15-20 חזרות. באופן כללי, כל האימונים עם משקולות צריכים להתמקד בהגדלת מסת השריר היבשה ופיתוח סיבולת, תוך תרגול כל הגוף באימון אחד. לשרירים מסוימים יש לבצע לפחות ארבעה תרגילים שונים, כדי להפעיל אותם מזוויות שונות ובעומסים משתנים עד תשישות מוחלטת. האימון אינו קל ונמשך כשעתיים.
אימון כזה יעניק לגוף קל ויבש ללא שומן מיותר, מה שיאפשר לשרירים לנוע בקלות במרחב. בנוסף, הוא יספק פיתוח מלא לכל השרירים ולכל השרירים המסייעים, וימנע את אי הנוחות בתנועה שמאפיינת לעיתים אנשים שמתמקדים בכוח בלבד. פעולה זו גם משפרת את סיבולת הגוף באופן משמעותי, כך שתוכלו לעמוד במאמצים במסלול. יש להוסיף, שגוף מפותח היטב נוטה להיפצע פחות.
יש לשים דגש מיוחד על תרגילי כוח לאחיזת האצבעות, פיתוח הגידים של פרקי הידיים וכפות הרגליים, כמו גם תרגילים עם משקל גוף – לדוגמא, שכיבות סמיכה, מתח בתנוחות שונות, תרגילים לשרירי הגב העמוקים ולאורך עמוד השדרה, וגם תרגילים לחיזוק שרירי הבטן האלכסוניים. חשוב מאוד לחזק את שריר הירך האחורי, כי בלעדיו פארקור אינו פארקור אמיתי אלא רק החזקה רופפת של הגוף.
תוכניות אימון מסוג כזה נבנות לרוב עבור מטיילים, מטפסי הרים ומטפסים.
כיצד להשתמש נכון במצפן ומהו אזימוט ניתן ללמוד גם באתר שלנו. למרות שמצפן אינו נוח כמו GPS, הוא לעולם לא נגמר מסוללה!
למי שמתעניין בטיפוס הרים, כדאי ללמוד על קשרים אלפיניים בסיסיים. במאמר זה כתבנו עליהם.
יוגת נשימה, אקרובטיקה, התעמלות
יוגה, שמפתחת בצורה נפלאה את תחושת הגוף העצמי, את גמישות השרירים והאלסטיות שלהם, מעניקה גם את היכולת לשלוט בנשימה ולא לאבד מודעות לתנועה. מיומנות נדירה, אך בסיסית. אקרובטיקה והתעמלות יעזרו לפתח גמישות, אחיזה, קואורדינציה בתנועות ויכולת התמצאות במרחב.
כשלעצמם, התחומים הללו אינם מביאים להישגים מיוחדים בפארקור, שכן הם עדיין ספורט איטי יחסית. אך ללא הגמישות שהם מעניקים, אי אפשר להידחק לאף מקום או להתפתל בקפיצה.
טיפוס
מצוקים אינם קירות בתים… אך העיקרון דומה. מיומנות הטיפוס על קירות אנכיים בקצות האצבעות, כמו זבוב, שמירה על איזון וראייה של משהו מעבר לקיר הסמוך לאף - כל אלו לא יזיקו לטרייסר. באותו הזמן, ניתן גם להיפטר מפחד גבהים. למעשה, זו אחת המיומנויות החשובות ביותר.
ריצה, סקי, ריצה עם מכשולים
מהירות התנועה היא הבסיס של הפארקור. היכולת לרוץ, להאיץ במהירות, לצבור מהירות לקראת ביצוע אלמנט מורכב, לקפוץ מעל מכשול עם או בלי תמיכה - זה הפארקור במלואו. אמנם בגרסה בסיסית מאוד, אבל עדיין. זה פארקור אופקי…
חשוב מאוד ללמוד את טכניקת הריצה הנכונה, להשתמש בכף הרגל כבולם זעזועים בצורה מירבית. עדיף לבצע את האימונים בשטח משתנה בשיטת הריצה האינטרוולית (דקה רצים מהר, אחר כך שלוש דקות לאט, שוב 1-3 דקות מהר… לאחר מכן נופלים, מבצעים מספר שכיבות סמיכה, קופצים חזרה וממשיכים לרוץ וכו’).
ריצה אינטרוולית מחקה עבור הלב מסלול עם מכשולים, מסלול פארקור אמיתי. הלב צריך לדעת לעבוד על מצבים שונים, להתאים במהירות לקצב משתנה, לעומסים וללחצים. אם פיתוח הגוף מעניק כוח וסיבולת, הרי שטיפוס וריצה נותנים את מיומנות התנועה, שלשם כך אנחנו מכינים את הגוף מלכתחילה.
לצורך טיסות במצנח רחיפה נדרשת סביבה הררית או גבעית. אבל מצנח רחיפה עם מנוע מתאים גם למישור.
רוצים לקנות לונגבורד? קראו את העמוד על איך לבחור את המתאים ביותר.
לא חייבים לנסוע להרים כדי לעסוק בטיפוס. גם במוסקבה יש קירות טיפוס נהדרים.
ריקוד או אמנויות לחימה מזרחיות
שני סוגי אמנויות אלו (או ספורט) מאוחדים כאן רק בשל השפעתם על המיומנויות המוטוריות והאנליטיות שלנו. גם אמנויות הלחימה וגם ריקודי זוגות מלמדים לעבוד במגע קרוב עם בן זוג, להתאים את עצמנו בתמידות לתנועותיו הפחות צפויות, לתאם את תנועותינו בצורה סינכרונית עם שלו, וכל זאת מבלי לאבד את קו התנועה שלנו ואת השליטה על הסביבה.
קרב או ריקוד מעניקים גם סיבולת, סבלנות ויכולת התבוננות ובחירת מסלול תנועה מיטבי בזמן אמת. במילים אחרות, השותף בקרב מאמן אצל טרייסר את תחושת המגע עם המכשולים במסלול, מעניק מיומנות הערכה מדויקת לתנאים המשתנים במהירות של המרחב ולמאפייני המכשולים, ויכולת להסתגל אליהם באופן מיידי על ידי בחירת תנועה נכונה.
תזונה סדירה ונכונה ומשטר שינה חשובים מאוד לפארקור. לא ניתן לשמור על שרירי הגוף במצב עבודה אם ניזונים מחטיפים בצורה לא מסודרת או חיים במצב של מחסור בשינה כרוני. כדאי גם להיגמל מהרגלי עישון וצריכת אלכוהול. כפי שנאמר, אין כאן כל דבר אישי, רק מדע: ניקוטין גורם לעווית של השרירים החלקים. עישון סיגריה לפני אימון או יציאה למסלול גורם לעווית כלי דם מתמשכת של שעה-שעה וחצי שבמהלך הריצה הלב ינסה להזרים דרכם את הדם בצורה הירואית. במילים פשוטות, נוצרת חוסר חמצן ובעומס מיותר על שריר הלב.
לאחר האימון השרירים דורשים במשך שעה כמות מוגברת של חמצן להשבת כוחות ולתיקון נזקים. סיגריה מיד לאחר האימון מונעת מהם את ההזדמנות הזו. לגבי אלכוהול, יש לזכור שהוא גורם לעומס על הכבד, שגם כך יצטרך להתמודד עם כמות גדולה של רעלים לאחר הריצה. אם לא אכפת לכם מהכבד, חשבו על כך ש-100 גרם וודקה מפסיקים את ייצור הטסטוסטרון בגוף למשך יום שלם. במקום שבו אין טסטוסטרון, אין שרירים ואין דחף.
בסופו של דבר, לאושר צריך פארקור, לא תחליפים.
