טיפים לגולש סקייטבורד מתחיל

סקייטבורדינג הוא ספורט אקסטרים שמתמקד בביצוע וירטואוזי של תרגילים על לוח מיוחד בשם סקייטבורד. הוא נולד בשנות ה-30 של המאה הקודמת. חובבי גלישה המציאו את הנושא הזה כדי לא להשתעמם בהיעדר גלים על החוף. מכיוון שלוח הגלישה הוא די גדול, נוצר בתחילה לונגבורד . בהמשך הם הבחינו שקל יותר לבצע תרגילים על לוח קצר וניתן לשליטה. מאז אנשים התחילו לנסוע על סקייטבורדים.

בשנים האחרונות סקייטבורדינג צובר פופולריות בקרב צעירים, והופך מבילוי פשוט לתת-תרבות של ממש, עם מוזיקה משלה, סגנון בגדים, אופן התנהגות וצורות בילוי. בנוסף, ממש לאחרונה הוא הוכר כספורט רשמי, פותח ספר חוקים משלו והוקמה האגודה הבינלאומית לחברות סקייטבורד.

ב-21 ביוני נחגג חג רשמי למעריצי הספורט הזה – היום הבינלאומי לסקייטבורדינג. כך שתרגילי הלוח זכו להכרה רצינית, ומספר האוהדים והמתעניינים בתחום הזה הולך וגדל מדי שנה.

קירות הטיפוס של מוסקבה מציעים מסלולים ל- בולדרינג למטפסים מקצועיים.

דאון עם מנוע נקרא בצורה נכונה דאון ממונע. למידע נוסף קראו במאמר שלנו.

סגנונות המרכזיים בסקייטבורדינג

• פלאטלנד (מאנגלית “שטח מישורי”) – הסגנון הראשון ביותר, הכולל נסיעה וביצוע תרגילים שונים על משטח אופקי כמו אספלט או לוחות בטון.
• סטריט – כפי שמשתמע מהשם, זהו סגנון רכיבה רחובית, שבו מעקות, גרמי מדרגות, מכשולים ומעקות משמשים כבסיס לתרגילים. זהו הסגנון הפופולרי ביותר כיום.
• פריסטייל – סגנון שהיה פופולרי מאוד בשנות ה-70 וה-80 שבו התרגילים היו חייבים להתבצע באותו מישור.
• וורט (ורטיקל) – סגנון שנולד בשנת 1976 על ידי צוות Z-Boys, שבזמן של בצורת החלו לבצע תרגילי סקייטבורד בבריכות ריקות. זהו סגנון שמבוסס על ביצוע תרגילים במתקני רמפה.
• פארק – המשך של סגנון הוורט, שבו תרגילים מתבצעים במתקני רמפה ייעודיים שנמצאים בפארקי סקייט ייחודיים שנבנו לשם כך.

לא משנה באיזה סגנון תרצו לשלוט, תהליך הלימוד עבור מתחילים יהיה מאתגר ויקר יחסית, משום שרכיבה נכונה על סקייטבורד מתחילה בבחירה של ציוד איכותי ונוח: לוח, נעליים מתאימות וחלקי חילוף לסקייטבורד.

ציוד איכותי ונוח

הנכס החשוב ביותר של גולש סקייטבורד הוא ה"בורד" – או בעברית, הלוח. למתחילים, הבחירה הטובה ביותר תהיה לרכוש ערכה אמריקאית שמכילה את הרכיבים הבאים:

• דקה
• טראקים (צירי לוח) ובולמי זעזועים
• גלגלים
• מיסבים
• גריפטייפ
• כלים, ברגים וחיבורים

אין ספק, שכל המרכיבים האלו יש לרכוש אך ורק בחנויות מתמחות ולאחר התייעצות עם מוכר שיוכל להתאים את הצירוף הנכון לקטגוריית הגולש. עם זאת, קיימים כללים כלליים שיש להכיר מראש.

הדקה היא החלק המרכזי והחשוב ביותר של הסקייטבורד. יחד עם זאת, היא גם החלק הפחות עמיד – ככל שתשתפרו ברכיבה, תצטרכו להחליף אותה לעיתים קרובות.

דקה עשויה בדרך כלל משכבות של עץ מייפל סיני או קנדי, שמודבקות זו לזו. איכות הדבק תשפיע על הסיכוי שהדקה תתפצל. בדגמים מסוימים, המיועדים לסטריט, מצפים את תחתית הדקה בשכבת פלסטיק נוספת (סליק), ששומרת על יכולת ההחלקה של הלוח על מעקות.

איך לבחור דקה שלא תהיה פגומה או יבשה מדי? הדרך הפשוטה ביותר היא לשוחח עם סקייטרים בפורומים ולבקש עזרה ממישהו מנוסה. אם האפשרות הזו לא זמינה, תצטרכו לפעול לבד.

כיצד עובד מצפן, איך לקבוע אזימוט ואיך להתמצא באמצעות מצפן – קראו במאמר שלנו.

אם אתם אוהבים פארקור אבל לא יודעים מאיפה להתחיל, לחצו כאן .

בחרנו חמישה סרטים עלילתיים מהטובים ביותר בנוגע לתעופה, קראו כאן

איך לבחור סקייטבורד באופן עצמאי

אם החלטתם לבחור סקייטבורד עבור עצמכם או עבור ילדכם, הנה מספר נקודות שכדאי לשים לב אליהן:

רוחב הדֶק. הרוחב יכול לנוע בין 4.7 ל-10.625 אינצ’ים. עבור מתחילים, הבחירה האופטימלית תהיה קרש ברוחב של שמונה אינצ’ים, ובהמשך תוך כדי לימוד, תוכלו בקלות להבין האם הוא מתאים לכם או שדרוש קרש רחב או צר יותר. דֶק רחב מספק יציבות ואחיזה טובה יותר בכפות הרגליים. דֶק צר מספק יותר תמרון.

מבחינת אורך הקרש, אין לכך השפעה רבה על דרגת הקושי ולכן ניתן לבחור כל אחד. האורך הסטנדרטי הוא 31 אינץ’ (78.7 סנטימטרים). לילדים צעירים במיוחד מייצרים דגמים מוקטנים - מיני-סקייטבורד. בנוסף, עבור מתחילים, הקימור של הקרש (קונקייב) אינו משפיע הרבה על הקושי – הנוחות שלו מוגדרת בעיקר באמצעות התנסות אישית.

בעת הבחירה, הקפידו לבחון את הקרש היטב כדי לוודא שאין בו סדקים רוחביים – זהו סימן לפגם. לעומת זאת, סדקים לאורך באזור הברגים הם פחות מדאיגים – הם מופיעים על כמעט כל הקרשים כבר בשבוע הראשון לרכיבה. המותגים המוכרים ביותר לקרשים הם Mystery, Jart, Toy Machine, Almost – אם אין לכם כלל ניסיון בבחירת קרשים, כדאי להתמקד במותגים הללו.

החלק הבא של הקרש הוא המשאיות (תושבת הגלגלים). הן נבחרות בהתאם לרוחב הקרש, ועליהן מורכבים הגלגלים והמסבים. קשיחות המשאיות ניתנת לכוונון עבור סגנונות רכיבה שונים. החומר שממנו הן עשויות הוא אלומיניום. לעיתים נמצא משאיות מפלדה, שהן עמידות יותר אך גם כבדות יותר.

לגבי הגלגלים, יש מגוון רחב מאוד של סוגים. למתחילים מומלץ לבחור גלגלים רגילים, קשיחים ובגודל בינוני. גדלי הגלגלים נעים בין 50 ל-180 מילימטרים. גודל סטנדרטי של 54 מילימטרים יהיה בחירה אופטימלית. חשוב לזכור שתצטרכו להחליף אותם לעיתים קרובות – גלגלים נשחקים במהירות במהלך הרכיבה.

חלק חשוב נוסף הוא המסבים. חשוב לא לחסוך על מסבים, שכן איכותם קובעת גם את מהירות הסקייטבורד וגם את בטיחות הרוכב. לכן, כדאי להימנע מקנייה של מוצרים זולים מסין ולחפש מסבים של מותגים כמו Fkd, Lucky או Cliche. בנוסף, המסבים מסווגים על פי דירוג ABEC (Annular Bearing Engineering Council): 1 ו-3 הם מסבים ברמה נמוכה למתחילים, ו-5, 7 ו-9 מיועדים למקצוענים.

שכבת ההחלקה או גריפטייפ (Grip Tape) היא יריעה שמספקת אחיזה בין הקרש לנעליים. הבחירה שלה מתבצעת לפי העדפה אישית – עם עיצוב או בלעדיו, אך צבעה לא ישפר את הרכיבה עצמה.

חשוב גם לבחור נעליים מתאימות לרכיבה. אלו יכולות להיות סניקרס או נעלי ספורט, בהתאם להעדפה האישית. בכל מקרה, כדאי לבחור בנעליים שיוצרו באופן ייעודי לסקייטבורדינג ונמכרות בחנויות ייעודיות. כמובן שהן צריכות להיות נוחות ובמידת הנעליים שלכם.

כל האלמנטים הללו מרכיבים יחד סט אחד, שבחירה נכונה שלו תקל משמעותית על לימוד הכישורים הנדרשים לגלישה בסקייטבורד.

למדו לקשור את קשרי הטיפוס הבסיסיים מתוך הכתבה בקישור.

לפני שאתם יוצאים לטיול עם רכב, קראו את העמוד שעוסק בקמפינגים.

נלמד כיצד להתחיל לרכוב על סקייטבורד כמתחילים

בסרטונים יפים זה יכול להיראות כאילו סקייטבורדיסטים מבצעים פעלולים מסובכים בקלילות רבה. יחד עם זאת, חשוב להבין שביצוע פעלולים מתקדמים על סקייטבורד דורש אימונים ממושכים וסבלניים ובא עם מחיר של חבלות ושריטות. לכן, ההמלצה הראשונה – רכשו ציוד מגן. תצטרכו קסדה להגנת הראש, מגני ברכיים, מגני מרפקים ומגני כפות ידיים. סט מגן שנבחר נכון לא יגרום לאי נוחות משמעותית. עם ברכיים וידיים שרוטות יהיה הרבה פחות נעים!

לאחר שאתם בוחרים את הציוד, יש להתרגל לסקייטבורד. לשם כך, הניחו אותו על משטח ישר ולמדו לשמור על שיווי משקל, לעמוד, לבחור תנוחה נוחה לגוף ולנסות להזיז את הרגליים ולהחליף ביניהן.

לאחר מכן, יש להבין איזו רגל תעמוד קדימה – שמאל או ימין. זה לא חייב להיות בהתאם לשאלה אם אתם ימניים או שמאליים. כדי לבדוק זאת, נסו לבעוט כדור ברגל כלשהי – הרגל שבה יותר נוח לכם לבעוט תהיה כנראה מאחור ותשמש כתומכת. עוד דרך לבדוק זאת – לדחוף אתכם קלות ולראות איזו רגל תציבו קדימה לתמיכה. זו תהיה הרגל התומכת בסקייטבורד. לאחר העמידה הנכונה על הסקייטבורד, ניתן לאט לאט להתחיל לשלוט בתנועה ובאופן העצירה. התהליך הזה ארוך, וודאי יתלווה בנפילות, אבל עם סקייטבורד מתאים ורגל תומכת שממוקמת נכון, ההתקדמות בנסיעה תהיה מורגשת די מהר. לכן, אין להתבייש או לפחד מנפילות; כדאי להתחיל לנסוע בביטחון תחילה על משטח ישר, לאחר מכן בהדרגה ללמוד פניות ולחצות מכשולים. עדיף לבצע את כל זה במתחמים ייעודיים לסקייטבורד, ורצוי לא לבד – בחברה ובשילוב מוזיקה הלמידה תעבור בצורה נעימה וכיפית יותר.

תמונות של סקייטבורדים מעניינים