הכירו את הסטריטבורד!

סטריטבורד בגיוון הרב של סוגי ה"לוחות" – כלים לגלישה על משטחים קשים, שלג או מים – אפשר כבר להסתבך.

מספר הדיסציפלינות הספורטיביות, הן למקצוענים והן לחובבים, הקשורות לכלים אלה, הולך וגדל. עם זאת, תשוקת החדשנות בקרב חובבי הפעילות הזו אינה שוקטת, כמעט מדי שנה מוצגות יצירות חדשות לאתגר את חובבי האקסטרים.

לעיתים מדובר רק בשיפורים של דגמים קיימים שמשדרגים את מאפייני הפעולה שלהם. אך לפעמים המהנדסים ממציאים רעיונות מפתיעים המבוססים על עקרונות תנועה שונים לחלוטין.

מהו סטריטבורד

תמונת סטריטבורד מרחוק, ניתן לטעות ולחשוב שסטריטבורד הוא סקייטבורד רגיל – גם פה מדובר בפלטפורמה עם שתי זוגות גלגלים.

כן, ה"ילד החדש" במשפחת לוחות הגלגלים שמר על מראהו של אביו הקדמון. אך המראה מטעה – ההבדלים במבנה הכלי ובעקרון התנועה שלו הם עצומים.

האם ניתן לנסוע על סקייטבורד רגיל על משטח אופקי, ללא ירידה, מבלי לדחוף אותו מהרצפה או לשימוש בגרירה? ככל הנראה לא. אך על סטריטבורד זה אפשרי בקלות, ולא זו בלבד – אפשר אפילו לטפס על עליות.

הרעיון לשנות באופן משמעותי את מבנה הסקייטבורד צץ בראשם של שני צעירים מתלהבים מדרום אפריקה, ג’והנסבורג, הסטודנטים אוליבר מקלאד-סמיתס ו ג’יימס פישר עוד בתחילת שנות ה-90.

“למה שלא נחלק את המתלים הקדמיים והאחוריים של הלוח, ונאפשר להם תנועה בלתי תלויה זה בזה?”

נאמר ונעשה! לכל זוג גלגלים נוצרה פלטפורמה נפרדת וניידת (קיק-פלט או פוט-פלט), שחוברו באמצעות ציר לחיבור פלסטי – דק (קרוס-בר).

סרטים על סקייטרים רשימת הסרטים הטובים ביותר על סקייטרים תוכלו למצוא בקישור הזה.

שלג או סקי – מה עדיף להתחיל אם מעולם לא ניסיתם? התשובה ממתינה לכם במאמר הזה .

כך נוצר למעשה סקייטבורד מחולק לשלושה חלקים עם פלטפורמות ניידות קדמיות ואחוריות.

סנייקבורד המבנה הצליח והוכיח את עצמו – על הכלי המיוחד הזה ניתן היה לנוע ללא דחיפה מהרצפה, על ידי ביצוע תנועות זיגזג, שמזכירות את תנועת הנחש. כך קיבל הכינוי הראשון – סנייקבורד (snake באנגלית – נחש).

הצעירים הממציאים אף הקימו חברה בשם “Snakeboard USA” והחלו בייצור המוני של הסנייקבורדים שלהם.

הלוחות החדשים זכו במהירות לפופולריות, והחלו להיערך תחרויות קבועות ברמה גבוהה יחסית.

הסנייקבורדים של אז היו שונים בעיקר בצורתם ובמבנה הקרוס-בר שלהם – שהיה חיבור פשוט בין הפלטפורמות, עשוי מפלסטיק או מתכת. לכלי היה חסר חוסן נחוץ.

בנוסף, בתחילת דרכם, הסנייקבורדים לא כללו מחברים לרגליים. זה הספיק לתנועה פשוטה, אך לא ניתן היה לבצע אף תרגיל קפיצה בסיסי.

לוגו Dimention Boards ההתפתחות הבאה של הלוח התרחשה בשנת 2000 בחברה “Dimention Boards”.

המבנה והמראה השתנו במעט – הקרוס-בר הפך להיות רחב יותר, במבנה פלטפורמה, עשוי מעץ מכופף ומשופר בחיבורים ציריים.

עם הזמן, נוספו על הפלטפורמות הניידות מחברים רכים לרגלי הספורטאים. הלוח קיבל גם שם חדש – סטריטבורד.

ייצור הסטריטבורדים הלך והתרחב, הוקמו מועדונים ספורטיביים לחובבים ואף למקצוענים. עם הזמן, הלוח החל לחדור גם לרוסיה.

אמנם מדובר בתופעה חדשה יחסית ובעלת פרופיל פרסום נמוך באזורים אלו, אך האוהדים מצליחים למצוא דרך לרכוש אותם, ויש אף כאלה שמנסים לבנות לוחות בעצמם.

איך לבחור לונגבורד כיצד לבחור לונגבורד ברכישה? קראו על כך בעמודי האתר הזה.

מהו רולרסרף וכיצד משתמשים בו קראו כאן .

לא תמיד מזג האוויר מאפשר להוציא את הלוח לאוויר הפתוח. אבל עבור פינגרבורד לא צריך הרבה מקום, מספיק גם שולחן מחשב.

פירוט על מבנה סטריטבורד

מבנה סטריטבורד
ובכן, הסטריטבורד הוא מבנה נייד שמורכב משלושה לוחות (דקים) שמחוברים זה לזה.

• הדק הקדמי והאחורי (פוט-פלייטים) הם סימטריים לחלוטין בצורתם. הם עשויים מנסורת איכותית ומוקשחת או מחומרים מרוכבים (שילוב נסורת-פולימר). החלק הקדמי של הפלטה מעוקל מעט, כמו מגלש.

• קרוס-בר - הדק המרכזי של הסטריטבורד. עשוי מאותם חומרים עמידים כמו פוט-פלייטים. בחלקו הקדמי והאחורי יש “אוזניים” שמאפשרות חיבור מפרקי לדקים הקדמי והאחורי.

• מפרקים, המעניקים למבנה הפלטפורמה ניידות. הם יכולים להיות מבוססים על מיסבים קלסיים (מחטיים או כדוריים) או מיסבים מודרניים מחומר טפלון, שמאפשרים תנועה חלקה. חיבורי המפרק מאפשרים סיבוב של הפוט-פלייטים לשני הכיוונים מן הציר המרכזי של הלוח בזווית של עד 35-40 מעלות.

• בחלק התחתון של כל פוט-פלייט, בעזרת ברגים, מחברים מתלה מתכתי (לרוב מסגסוגת אלומיניום) – טרק עם ציר (או שני חצאים של ציר) שמיועדים לגלגלים.

• גלגלי הסטריטבורד עשויים על בסיס פוליאוריתן. הגלגלים מגיעים בכמה דרגות קשיחות, בהתאם לסוג פני השטח – למשל, לרכיבה על אספלט או על מסלולים מלאכותיים בסקייטפארקים. הגלגלים מותקנים על צירי הטרקים עם שימוש במיסבים סטנדרטיים.

• מחברי הרגליים ממוקמים על המשטח העליון של הפוט-פלייטים כך שכף רגלו של המשתמש תהיה בדיוק מעל הציר של חיבור המפרק בין הדקים.

מודלים מודרניים של סטריטבורדים מתאימים לכמה תקנים:

• Wоrld Strеetbоard Association (WSA)
• Lоwbоard New Stаndаrd'12 (LNS-12)
• GrossoPivоtbоаrdStаndart (GPS)

אין הבדלים עקרוניים – המודלים נבדלים בגודלם, בפרופורציות שלהם, בגובה הטרקים ובחומרים מהם עשויים הדקים.

בסטריטבורדים מודרניים בתקן LNS-12, מרכזי צירי המפרקים מוזזים ב-10 מ"מ כלפי המרכז מהציר של הגלגלים, מה שמחזק את המבנה של המכשיר מבלי לפגוע באיכויות הרכיבה.

רופ-ג'אמפינג
בייס-ג’אמפינג, רופ-ג’אמפינג , בנג’י-ג’אמפינג – למי שאוהבים אדרנלין!

איך לבחור צמיגים מתאימים לאופניים שלכם, קראו במאמר הזה .

איך רוכבים על סטריטבורד?

איך רוכבים על סטריטבורד
למרות שטכניקת הרכיבה על סטריטבורד דורשת תיאום תנועות גבוהה של הרגליים, הידיים וגוף הרוכב, היא אינה מורכבת מדי ובדרך כלל נלמדת בקלות על ידי מתחילים.

היתרון הוא במיוחד עבור אלו שכבר יש להם ניסיון ברכיבה על לוחות אחרים – שאלת שמירת שיווי המשקל כבר לא תהווה בעיה עבורם.

1. בתחילה, יש להחליט איזו רגל תהיה הרגל הקדמית. אם אין בכך ודאות, מומלץ לבצע ניסוי קטן – לרוץ ולהחליק בקלות על משטח חלק (קרח, רצפת קרמיקה או פרקט וכו’). הגוף שלכם “יגלה” לבד איזו רגל צריכה להופיע לפנים. לרוב, עבור ימניים – מדובר ברגל שמאל.

2. מי שעומד על סטריטבורד בפעם הראשונה לא חייב להיקשר – לא מתכננים לבצע טריקים בשלב ההתחלתי, וכמובן, כדאי להיות מוכנים לקפוץ מהלוח במקרה של חוסר הצלחה. הרגליים צריכות להיות ממוקמות כך שדיסק המפרק (קינגפין) יהיה במרכז כף הרגל.

3. תרגיל הכנה ראשון – להזיז באופן סינכרוני את כפות הרגליים אל המרכז ולהרחיק אותן כלפי חוץ עד לנקודת העצירה. התנועות צריכות להיות חלקות, ללא קפיצות, ובו-זמנית עם שתי הרגליים. כמובן, יש לשמור תוך כדי כך על שיווי המשקל.

4. התרגיל הבא – תנועת הגוף והידיים. בהתחלה ניתן למתוח לחלוטין את היד הקדמית בצורה אופקית כדי לשפר את המומנט של הגוף. הכתף צריכה להסתובב לגמרי החוצה, ואז לנוע בחזרה עד למצב שהיא צמודה לחזה. גם כאן, אין מדובר בתנועה מסובכת, כל עוד מצליחים לשמור על איזון הגוף.

5. אם הצלחתם לבצע את התרגילים המקדימים הפשוטים, יש רק צורך לשלב בין תנועות הידיים והרגליים. הכול צריך לקרות בסנכרון: כאשר אצבעות הרגליים נצמדות למרכז, הכתף הקדמית נמשכת אל החזה; כאשר אצבעות הרגליים נפתחות החוצה, הכתף והיד נמשכות החוצה לאחור במלוא הטווח. התנועה העיקרית שמניעה את הלוח מגיעה מתנועת הגוף של הרוכב.

6. אם הכול מצליח, כל מה שנותר זה לבצע תנועה יותר אנרגטית בכתף כדי להתחיל לזוז – והסטריטבורד יתחיל לנוע, לייצר זיגזגים, ולהאיץ בהדרגה.

כדי להבין טוב יותר, צפו בווידאו:

https://www.youtube.com/watch?v=68SPq7UDWys

בהצלחה! אם הצלחתם לעבור בהצלחה את המטרים הראשונים, הניסיון והטכניקה היפה של הרכיבה יגיעו עם הזמן.