פילוסופיית גלישת גלים
גלישת גלים היא ספורט יפיפה ודינמי, שתופס פופולריות גוברת והולכת.
מה התועלת שלה?
מהי הפילוסופיה של כובשי הגלים?
למה גלישת הגלים מושכת אנשים רבים כל כך ללכת בעקבותיה?
אורח חיים פעיל
חיים בריאים בגלישת גלים
העולם, המלא במכונות חכמות, משחרר את האדם יותר ויותר מפעילות פיזית.
רוב שעות היום האדם יושב: בעבודה, בתחבורה, בבית. ואפילו בחופשה, רוב האנשים מתמסרים ל"טיול כורסה" ומשתרעים בערסל או בחוף הים.
בזמן גלישת גלים, האדם נמצא בתנועה כל הזמן. כל השרירים מופעלים, כמות האנרגיה הנדרשת כל כך גדולה שזה מוביל, למי שאינו רגיל, לעייפות ולתחושת נמנום לאחר האימון. זהו עדות לכך שהגוף אינו מאומן.
לאחר שחוזרים ממחנה גלישה לבית, ההבדל בין אורח חיים פעיל לפסיבי מורגש בצורה חדה מאוד.
אבל ההתרוממות הנפשית והעלייה בטונוס החיים דוחפים אנשים להמשיך בפעילות ספורטיבית.
נוצרת תשוקה יציבה לזוז, לשמור על כושר גופני מעולה.
רוב משתתפי מסעות הגלישה משנים את חייהם באופן דרמטי לאחר נסיעה, ומאמץ פעילות פיזית מוגברת.
כושר גופני טוב
כושר גופני בגלישה
ככל שהכושר טוב יותר, כך קטן הסיכוי לפציעות, יש יותר אפשרות “לרכב” על מספר גדול יותר של גלים, ולהפיק הנאה מהתהליך. גלישת גלים מעודדת את האדם לקחת חלק פעיל בפעילות במים.
לא כדאי סתם להתיז במים, אלא ללמוד לשחות בצורה נכונה בהדרכת מאמן, ולצלול עם עצירת נשימה.
מיומנויות אלו עשויות לעיתים להיות חיוניות עבור הספורטאי. ועוד יותר חשוב לשחות באוקיינוס הפתוח.
ב בסיס גלישת גלים - תנועות מתואמות ומורכבות.
כל תרגיל שמפתח קואורדינציה או שיווי משקל תורם לשליטה בגלשן. לגולשים הטובים ביותר יש תמיד גמישות ומתיחות מצוינים. משמעת כמו אמנויות לחימה מזרחיות, יוגה והתעמלות מסייעות מאוד לכך.
כדי להגדיל את הסיבולת תורמות פעילויות קרדיו כמו ריצה ורכיבה על אופניים. ההתקדמות המהירה ביותר בגלישה נצפית אצל מי ששוחים ברצינות, רוקדים, מתענגים על אקרובטיקה, טרמפולינה או פילאטיס.
עוד תוצאה טבעית של גלישת גלים היא שינוי בהרגלי התזונה. העומסים האינטנסיביים גורמים לטיהור הגוף ולדחייה של כל מזון מעובד.
האדם מתחיל לבחור מזון בריא, לשתות מים נקיים ומיצים טבעיים במקום מוצרים עם חומרי טעם וריח וצבעי מאכל.
במהלך מסע גלישה הספורטאי יכול לאבד 3 עד 10 ק"ג, וזאת ללא הגבלות תזונתיות. גוף חטוב ומוצק מעניק תחושת קלילות, ביטחון וגאווה עצמית.
מנוחה ושיקום
מנוחה בגלישת גלים
גלישת גלים מחנכת אותנו להתייחס ברצינות למנוחה ולשיקום הגוף.
עייפות ותשישות באוקיינוס אינן מקובלות. יש למנן את העיסוק האינטנסיבי, ולא להגיע למצב של אימון יתר.
נוצרת הרגל להקשיב לגוף, לשקם את הכוחות בעזרת עיסויים, תרגילי שחרור, טיולים ושחייה קלה.
נדרשות אף הפסקות באימונים הכוללות הרפיה מלאה ושינה. ימי מנוחה ושיקום אינם עדות לחלשה, אלא למניעת תשישות ולחץ.
חיי לילה סוערים הם אויב ההתאוששות של הגוף. ההרגל המוצלח לקום עם שחר כדי לתפוס את התנאים הטובים ביותר לגלישה מתיישב עם השעון הביולוגי של האדם.
האופציה הטובה ביותר היא כשאתם לא דוחים את זמן הכניסה למיטה ומצליחים להתעורר ללא שעון מעורר, מתוך שינה מספקת שבאה עם תחושת אנרגיה וכוח.
ספורט לאינטלקטואלים
אינטלקט בגלישה
הפעילות האקסטרימית הזו דורשת יכולת “לקרוא” את הים, ידע במזג האוויר, ציוד ותנאים טבעיים מקומיים.
חיזוי מפחית את רמת החרדה ומגביר את הביטחון העצמי.
אותו הזמן, ישנה חוסר סליחה מצד הטבע על טעויות.
בהפסקות בין הסשנים, בעת הישיבה על החוף, מתאמנים גולשים בלימוד מיומנויות על ידי צפייה בחברים.
לאחר שמבינים את התהליכים המתרחשים באוקיינוס, האדם מפסיק לפחד מהמעמקים ומהמים.
התגברות על פחד
פחד בגלישה
התרחקות מהטבע גורמת לנו לפחדים לא מוצדקים בנוגע לנהרות, יערות או כל מפגש עם איתני הטבע.
כל המתחילים בגלישת גלים מכירים את התחושה המשותקת של פחד. אם משחררים את השלטון שלו, הפחד יכול להפוך לפאניקה המובילה לאובדן שליטה.
גולשים מנוסים אומרים שפחד הוא תגובה טבעית לסכנה ומניע מרכזי להישרדות, אך הרגש הזה צריך להיות בשליטה כמו כל רגש אחר.
כובש הגלים הענקיים באוקיינוס ליירד המילטון מציע לא לברוח מהפחדים שלכם, אלא לפגוש אותם פנים אל פנים.
מפחדים מכרישים – תלמדו עליהם הכל ותתעמתו עם אחד במים.
רוכבים מנוסים הם אנשים שגברו על פחד. נפילות קשות, חבטות בעת איבוד הגלשן, מכות בשפל או שהייה ממושכת מתחת למים – מי שעבר את כל זה מתחזק נפשית באופן בלתי נמנע.
לגלישה נדרש איזון בין כושר גופני למוכנות פסיכולוגית.
מתח וסיכון
סיכון בגלישה
הגלישה היא פתרון מצוין למתח ודיכאון.
התפיסה שלפיה ספורט אקסטרים גורם למתח עצבי ולכן מזיק היא שגויה. בדיסציפלינה זו מתפתחת הסתגלות למעמסים רגשיים, והגוף מתארגן מחדש.
כששוב מתמודדים עם מצב קיצוני, הרוכב כבר תופס אותו כמשהו שגרתי. חוסן נפשי שמתפתח בגלישה עוזר להיות רגוע ומאוזן בחיים הרגילים.
מנה יומית של אדרנלין, שמקבלים באוקיינוס, מגרשת את השעמום.
הספורטאי מקבל החלטות במהירות בתנאים של גורמים משתנים רבים: הרוח (נסו להחזיק מעמד מול הרוחות הבריטיות ), הגל, תנועות הגלשן וגופו שלו.
הגולש ההוואי וודי בראון הודה שאהב להתקרב כמה שיותר למוות ואז לחמוק ממנו. זו הייתה חוויית השיא של חייו.
האקסטרים הוא סיכון במצב של אי-ודאות, חופש בחירה ללא הבטחת תוצאה. כאן הכל תלוי במיומנות ובחישוב מדויק. ככל שהסיכון גבוה יותר, כך הניצחון יקר ערך יותר.
רגשות חיוביים
רגשות בגלישה
ההוואי ג’רי לופז ציין שגלישה מסוגלת להרים את מצב הרוח מיד. הסיבה לכך יכולה להיות גל יפה אחד או תמרון פשוט.
הספורטאי המוכר השווה את הגל למוזיקה ואת הגלשן הטוב לשותף אהוב לריקוד.
הגלישה על משטח המים מעוררת סערת רגשות חיוביים: השראה, תחושת חופש ותעופה, ביטול כוח הכבידה.
זה לא רק הנאה; על פי דעת הרוכבים מדובר על רכיב רוחני שמייחד את הגלישה משאר הפעילויות המרתקות. הייחודיות הזו של הגלישה קוראת שוב ושוב לחזור אל המים.
סיבה לטיולים
גלישה וטיולים
במסע אחר גלים מרגשים, אנשי האקסטרים מטיילים בכל רחבי העולם, מכירים מקומות חדשים כמו
ביאריץ
.
הנופים המרהיבים, עדים מוחשיים להיסטוריה ומסורות עתיקות שנים הופכים לחלק מחיי המטיילים וזיכרונותיהם המיוחדים.
אך הרשמים החזקים ביותר נובעים מאנשים יפים, נועזים, חזקים והרמוניים, המתחברים לערכים של חבריהם.
במועדוני גלישה ובחופים, האווירה היא של צעירות, תחרות ותמיכה הדדית.
זהו עולם של אנשים פעילים, צמאים לריגושים ומוכנים לשינויים פנימיים. קשרים חדשים בין גולשים לעיתים קרובות מתפתחים לחברויות אמיצות.
במהלך היכרות עם העולם ואנשים אחרים, המטייל מעמיק גם את הבנתו העצמית.
אל תוותרו על ההנאה לבקר ב- אלבופיירה וב- בליאל .
איך הגלישה משנה את האופי
אופי בגלישה
ספורטאים רבים מדברים על שיפור עצמי ושאיפה להתקדם בעקבות מודל לחיקוי.
יש כאלה שמעריצים שיאנים שכבשו גלים ענקיים, כמו הגל האירי , אחרים מתפעלים ממאסטרים של סגנון אלגנטי וטריקים וירטואוזיים.
ליירד המילטון אומר שהוא עובד כל חייו על החולשות שלו עד שהן נעלמות, וממליץ לאחרים לעשות את אותו הדבר.
עימות עם טבע בלתי נשלט דורש ריכוז מלא והקרבה.
חברו של כובש הגלים ההרואי, סיון מיילוסקי, מספר שלא עשה דבר בחייו כלאחר יד או בחצי כוח. הכל או כלום, בגדול או לא בכלל! כל צעד מתוכנן בקפידה, כל פעולה מבוצעת במקסימום מאמץ! סיון היה נאמן לדבריו והיה בעל עקרונות ברורים.
הגלישה מלמדת סבלנות וחישוב. ראוי לעמוד בפיתוי ולא למהר לתפוס כל גל יפה שמופיע. אם נופלים, כל הגלים הבאים ישטפו אתכם.
מאפיין נוסף חשוב הוא סבלנות. זה דרוש לא רק למתחילים.
חידוד טכניקה וסגנון דורש זמן רב. כדי להפוך את התנועות לאלגנטיות יותר, גולשים משתמשים במצלמות וידאו.
אם אין סדר באימונים, כעבור זמן מה תצטרכו להתחיל הכל מחדש. הגולשים הטובים ביותר משייפים את מיומנותם במשך שנים.
ספורטאי אקסטרים פיתחו כללים משלהם להתנהגות, בטיחות ודרישות לציוד. בשנת 2006 פורסם “קוד הגולש”, שנכתב על ידי שון תומפסון ופטריק מוזר, המלמד אחריות ועקרונות בתחום המסוכן הזה.
פילוסופיית החיים
פילוסופיית הגלישה
גלישה משנה את ההשקפה על החיים המוכרים. כל הגולשים הם מעט פילוסופים.
כאשר הם לוקחים סיכונים באופן קבוע, הם נאלצים לחשוב על הערכים המרכזיים של החיים ועל ייעודם בהם.
אלו אנשים חזקים ברוחם, שבאמת מבינים מה הם רוצים.
בספר “לחיות על הקצה” גרג נול כינה את עצמו “איש מאושר”, מכיוון ש"עשה רק את מה שאהב".
ליירד המילטון מאמין שיש למצוא את התשוקה בתוך עצמנו, מבלי להתייחס לתחומי העיסוק של אחרים.
להלן עוד כמה כללי חיים של גולשים מפורסמים .
- המילטון מציין שהאויב הראשי שלנו נמצא במרווח שבין האוזניים שלנו. כשאנו חושבים על משהו שוב ושוב, אנו נותנים לו חיים.
- ג’רי לופז משתף בעיקרון שלו: לפני שהוא מבקר מישהו, הוא מציב את עצמו במקומו של האדם האחר ומנסה לראות את העולם דרך עיניו.
הספורט מלמד אותנו לא לוותר ולהמשיך קדימה, כי תמיד תופיע גל נוסף שיהיה גדול יותר. אחרת, האדם יתחיל להתדרדר אחורה.
גלישה ואריכות ימים
אריכות ימים בגלישה
ישנה תפיסה רווחת שגלישה נועדה רק לאנשים צעירים ובריאים.
גולשים מפורסמים רבים טוענים כי הגלישה אינה מוגבלת בגיל, המגבלות קיימות רק בדמיוננו.
ליירד המילטון, בגיל 50, כבש את הגל העצום של הוריקן בחוף תיאוהופו, ואילו גארי לינדן, בגיל 65, התמודד עם הגלים המאיימים של “הלסתות” בהוואי וניצח.
הגולשת ההוואית המפורסמת אנונה נפוליאון סבלה משיתוק חלקי בצעירותה, אך היא פנתה אל הגלישה. בתקופת הצילומים, היא גלשה בגיל 60.
בספורטאים הוותיקים, ש"עוקבים אחרי האושר שלהם" ומפליאים לגלוש על הגלשן , עוסק סרט הדוקו על גלישה Surfing for Life.
- בן ארצה של אנונה, וודי בראון, קבע בגיל 59 שיא גובה בטיסת מצנח רחיפה, כשהגיע לגובה 3810 מטרים מעל האדמה. בגיל 88 הוא התחיל לעבוד במרכז שיקום, ועד לגיל 91 המשיך לגלוש.
- הצלם והגולש מקליפורניה ג’ון בול, גלש על סקייטבורד בגיל 92.
הספורטאים מאריכי הימים תמיד נשארו נאמנים לעקרונות הגלישה: העיקר להבין את הפוטנציאל שלך, לשאוף יותר בכל יום ולא לוותר! חייהם של גיבורי האקסטרים ממשיכים להוות השראה לאנשים, ולתת אמונה באפשרויות הבלתי מוגבלות של האדם!