מדריך לגלשני גלים

מדריך לגלשני גלים אם גלישה מתחילה מסקרנות, מהרצון לכבוש את היסודות ולהפוך לאחד מהם – כמעט אלי פוסידון שמפלחים את הגלים – הרי הגולש מתחיל עם הגלשן.

“גלשן הוא רק לוח” – כך חושבים אלו שמעולם לא עמדו עליו (חלילה להם להשמיע מחשבה כזו ליד גולש אמיתי ).

אך כבר מהרגע הראשון שבו מנסים להתמודד עם האוקיינוס, גם אלו שלא הכירו את העניין מבינים ש: אין שתי גלים זהים , וכל אחד מהם מתאים לגלשן מסוג מסוים בלבד.

בואו נבחן אילו סוגי “כלים” קיימים היום לשלטון במים הגדולים.

סוגי גלשני הגלים הם רבים כמו הגולשים עצמם – העיניים מתבלבלות מהמבחר. אבל כמובן, ישנם הסוגים הפופולריים ביותר. אלו הם גם הנוחים, האמינים, וכאלו שהפכו לאגדות בצניעות.

לונגבורד

אגב, על האגדה – זהו הלונגבורד, האב המיתולוגי של הגלשנים המודרניים ושל תרבות הגלישה בכלל. לפרטים אודות “כיצד התפתח הגלשן הראשון”, קראו כאן , ובינתיים נעבור לתכונות של הלונגים.

מבנה

מבנה של לונגבורד לונגבורד (long board) הוא גלשן גלים מוארך, מסיבי עם פרופיל חלק וזורם.

בתחילת המאה ה-20, גלשן כזה, באורך של 4.9 מ’ ובעובי של כמעט 10 ס"מ, שקל עד 70 ק"ג.

בשנות ה-30 המוקדמות, משקלו הממוצע של הלונגבורד ירד ל-25-30 ק"ג, ואורכו התקצר ל-4.6 מ’. באותו עשור, טום בלייק המפורסם צייד לראשונה את הגלשנים בסנפירים.

תודות לתוספת זו, לא היה צורך עוד “לכוון” את הגלשן עם הרגל על המים בזמן תנועות.

הלונגבורדים המודרניים הופיעו רק בשנות ה-70 של המאה הקודמת. כיום, האורך הממוצע שלהם הוא 2.6-2.9 מ’ (אם כי הוא יכול לעלות על 3.7 מ’), העובי – 5-8 ס"מ.

הפרמטר של רוחב בלונגבורד פחות עקרוני ונע בין 50-65 ס"מ. לרוב, הרוחב המרבי ממוקם ליד החלק הקדמי של הגלשן ולעיתים רחוקות יותר מחולק לאורך כולו.

גם מספר הסנפירים משתנה: סנפיר אחד גדול, שניים ואחד או שלושה סנפירים בשורה. על כל פנים, רק מקצוענים ירגישו את ההבדלים הללו.

את הלונגבורדים המקצועיים מייצרים מסיבי זכוכית (פיברגלס), והם עדינים מדי כדי לשמש ללימוד מתחילים.

למתחילים מומלץ להשתמש בלונגבורדים מפלסטיק או כאלו רכים.

למה דווקא לונגבורד?

לונגבורד – גלשן גלים החיסרון היחיד שלו הוא משקלו הכבד והיעדר הגמישות, מה שמקשה על צלילה מתחת לגלים גדולים, כמו הגלים האיריים , וביצוע תרגילים.

לא מטריד? נכון – ללונגבורד יש יתרונות בלתי מעורערים:

• קלות למידה. גלים קטנים אוהבים גלשנים גדולים. היציבות והתנודתיות של הגלשן בזכות ממדיו מאפשרים לכבוש גלים קטנים ומתונים בקלות, לשבת, לשכב, לחתור ולגלוש מבלי יותר מדי מאמץ. תכונות מושלמות לצעדים הראשונים בגלישה וגם להמשך.

• חופש בתנועה. לונגבורד הוא גלשן בסגנון רגוע ביותר. גולשים מתקדמים יכולים לנוע עליו בין החלק הקדמי לאחורי, לגלוש על הראש ואפילו ביחד עם מישהו נוסף.

• הרבה גלים. גולשים מנוסים גם ככה יכולים ליהנות כמעט מכל גל, אבל למתחילים זה כמו מתנה אמיתית. לונגבורד מאפשר לחזור על הגל, לסובב ולעשות תנועות חתירה חזרה לקו ההתחלה – ולתפוס עוד גל.

• הרבה ימי גלישה. לונגבורד מדגיש שכיף לא נגמר: הוא מאפשר לגלוש 300 ימים בשנה, אפילו על הגלים הצנועים והקטנים ביותר.

• אמנות שלמה – גלישה על קצה הלונגבורד – נוזריידינג. השתמשתם עד כה בחלק הקדמי של הלונגבורד להדבקות כמו “I love ocean”? עכשיו הזמן להשתמש בו לגלישה על קטעים ארוכים של גל. אל תוותרו על החוויה. הלונגבורד הוא המקום המושלם להתחיל.

שורטבורד

האבולוציה של הגלשנים בולטת במיוחד במקרה של השורטבורד: מיצור כבד של 150 ק"ג עד ליצירת מופת קומפקטית ונועזת.

הכינוי “של מקשטים” (“שואו-אוף”) ניתן לו בצדק: כאשר בא להחליף את הלונגבורד, השורטבורד מביא לגלישה דינמיות, סנסציה ואפילו אגרסיביות. כמובן, הוא אינו מתאים למתחילים.

מבנה

Шורטבורд גלשן שׁוֹרטבּורד (short board) – גלשן קטן וקל למשימות פעלוליות, חלום כחול עבור כל גולש. הגלשן הזה מתאפיין באורכו – רק 1.5-2.2 מ'.

רוחב השורטבורד אינו קריטי ונמצא בטווח של 35-65 ס"מ, ומגיע לשיאו במרכז הגלשן.

החלק הקדמי (נוז) מיוצר בזווית חדה, בעוד ש-החלק האחורי (טייל), לעומת זאת, מעוגל בעדינות ולעיתים קרובות מזכיר “זנב סנונית”.

השורטבורד – משתמש בכמות מינימלית של סיבי זכוכית, קצף ושרף, כדי להשיג תמרון מדהים.

רוקר השורט מאוד חלק, ובחלק האחורי יש כמעט תמיד 1, 3 או 7 סנפירים.

למה שורטבורד?

יתרונות השורטבורד בשל הרוקר השטוח והאורך, כמעט בלתי אפשרי להתקדם עם השורטבורד בדרכי מים רגועות: הלמידה תכלול פינגווינים אין-סוף והמתנה לגל המושלם. אבל זה שווה את זה: נסו זאת ב- גלישה בפורטוגל .

• מתאים לגלי פרא. השורטבורד אידיאלי לגלים מהירים, חדים ובצורת צינור. אחד הטריקים המרשימים ביותר הוא מעבר דרך ה"צינור" מתחת למעטפת המים.

• תמרון מקסימלי. בזכות היכולת לבצע פניות חדות ומהירות, ניתן לגלוש על השורטבורד גם בצד הגל, וגם בתוך ה"צינור" עצמו. הגולש יכול לחזור לסגירת הגל ולעבור שוב למצב מנוע מהיר לטריק הבא.

• פעלולים עוצרי נשימה. כל מה שראיתם בטלוויזיה – ניתן לבצע בשורטבורד: לקפוץ לאוויר, לחדור עמוק מתחת למים עם הקצה הצידי, להשמיד אזורים אנכיים עם פניות חדות, להותיר עקבות מדויקים על הגל, לעבור דרך הגל ולהרבות בספריי של מי ים. גן עדן למקצוענים.

• קלות הנשיאה. אולי הלונגבורד נראה מרשים יותר בידיו של גולש, אבל השורטבורד – הרבה יותר קל. לא תצטרכו לשבור את הראש על אחסון או על הובלת הגלשן.

השם מעיד על עצמו: פאנבורד – גלשן לפנאי ולגלישה קלילה. היתרונות, כמו גם ההנאה – ברורים לחלוטין.

מבנה הפאנבורד

מבנה הפאנבורד פאנבורד (fun board) – גלשן שהוא גם ארוך ועבה, אך יחד עם זאת מתמרן ונוח לגלישה רגועה.

אורכו של הפאנבורד נע בין 1.8 ל-2.6 מ'.

גלשן זה מגוון מאוד ב-צורתו ובממדים: החל מגרסאות מוארכות וקטנות של לונגבורד עם סנפיר יחיד, ועד גרסאות קצרות וחדות עם שלושה סנפירים, בדומה לשורטבורד, אך עבים ורחבים יותר.

ציפויים וסנפירים בפאנבורד מתאפיינים בחוזקה.

למה פאנבורד?

יתרונות הפאנבורד זהו הגלשן המתאים ביותר למתחילים בגלישה, אך בזכות גמישותו, כל אחד יכול למצוא בו את “הגלשן האישי שלו.”

• מתאים לכל מי שרוצה לנסות. המינימליבן (מיניבורד) נוח ללמידה ונחשב כגלשן מעבר בין הלונג לשורט.

  בדרך כלל, המתחיל גולש עם לונגבורד, אך כשהוא עובר לשורטבורד הוא עשוי להרגיש פחות בטוח.

  במילים פשוטות, הפאנבורד הוא האפשרות האידיאלית לגולשים מתקדמים.

  גם גולשים מנוסים לא יוותרו על הפאנבורד אם אינם מחפשים לבצע פעלולים, אלא ליהנות מגלישה נינוחה ויפה.

• מתאים גם לגלים קטנים. הפאנבורד מאפשר חיבור מהיר לגל גם בתנאים מינימליים. הגלשן מרווח במיוחד על גלים בינוניים – לא חדים מדי ולא שטוחים מדי. קלות השליטה מתבטאת כבר בתחילת כל גל.

פישבורד

תוכלו לזהות אותו מיד – הוא כמו דג זהב בעולם הגלשנים. פישבורד הוא הגלשן השלישי מבחינת הפופולריות, אחרי השורט והלונג, והוא גם “המעוצב ביותר” – יש כ-200 וריאציות שונות שלו.

מבנה הפישבורד

מבנה הפישבורד פישבורד – זו גרסה משופרת של שורטבורד, קצר, עם חרטום מחודד או מעוגל ועם זנב אופייני, המיועד לגולשים לא מקצועיים.

במילים אחרות, אם כישורי הגלישה שלכם עדיין לא מתקדמים, והפעלולים נראים רחוקים, עדיף להפקיד את שאיפותיכם בידיו של הפישבורד.

הפישבורד קצר יותר מהשורטבורד – 1.5-1.8 מ’, אך רחב הרבה יותר – 50-65 ס"מ, מה שגורם לו להיראות מאסיבי יותר מה"אב" שלו.

הרוחב המרבי נמצא במרכז או קרוב לחרטום הגלשן.

רוקר הפיש חלק, שטוח וללא גמורים. לזנב עשויים להיות 2-5 סנפירים.

שלושה סוגים בסיסיים של זנב לפישבורד:

1. “זנב סנונית” (swallowtail) – זנב רחב עם פיצול עמוק. אידיאלי לגלים קטנים, משפר את היציבות ומקל על החתירה והחזרה לנקודת המוצא. מתאים במיוחד למתחילים.

2. “זנב סנונית קטן” (baby swallowtail) – דומה לסוג הראשון, אך קטן יותר ב-1.5-2. מתאים לתמרונים על גלים בינוניים וגדולים, כמו אלו ב- מחוז קורנוול .

3. “זנב עטלף” (bat tail) – דגם מתקדם ועיצובי ביותר של זנב גלשן. הזנב קמור ולא קעור, מה שמשפר את היציבות על סוגים שונים של גלים. עם סנפירים מותאמים, ניתן לבצע כל טריק שתעלו על דעתכם במים.

הכנסת הזנב לגוף של הגלשן עצמו יכולה להיות בין 0.7 ל-15 ס"מ, וזה יותר קשור לעיצוב. ל"עטלף" אין הכנסת זנב כלל, כי הלוח הזה הוא קמור בקווי המתאר שלו.

למה פישבורד?

פישבורד לגלישה
פישבורד אינו מתאים לכל מתחיל, וגם לא נוח במיוחד בשכיבה, אז למה לבחור בו? לפישבורד יש הרבה יתרונות.

• פיש, או בקרב גולשים “לחמנייה” משלב בהצלחה את ה"מקצועיות" של השורטבורד עם האופי הרגוע של הלונגבורד.

  הלוח הזה הוא צעד מושלם מהלונגבורד לשורטבורד. מתחילים בפישבורד יכולים להתאמן על תמרונים, להתפתח ולאחר מכן לבצע פעלולים עם ביטחון בתור גולשים מנוסים.

• פישבורד מתאים לגלים קטנים ושבורים גם בתנאים מורכבים. קל יותר לחתור איתו ומאפשר לשמור על מהירות גם במקטעים שטוחים כשהגל נחלש.

• פישבורדים מתאימים לרוב הפעלולים. לדוגמה, סיבובים חדים וסיבובים על הלוח מתבצעים בקלות. כל גולש נלהב מחזיק במלאי כמה “דגים” כאלה.

סאפבורד
גולש עם משוט – זהו סאפגולש. למעשה, סאפבורד מאחד גלישה וחתירה.

מבנה

מבנה הסאפבורד
סאפבורד (SUP, Stand Up Paddle) – האורך הממוצע של הלוח הוא 3-3.3 מטרים, הרוחב - 70-80 ס"מ, והעובי דומה ללונגבורד.

קיימים שני סוגי סאפים לפי המבנה שלהם:

• סאפ מוצק (הכנה קלאסית – פיברגלס, אפוקסי, עץ וחומרים קרבוניים).

• סאפ מתנפח (לוח מתנפח שמגיע לאיכות דומה ללוח מוצק).

לוחות הסאפ מתחלקים להרבה סוגים, אך ניתן לחלקם ל-3 קטגוריות:

1. לגלים באוקיינוס. מאפיינים דומים לגלשנים רגילים.

2. לתחרויות. לוחות מרוצים מאורכים (עד 5 מטרים) עם תחתית בצורת V.

3. למקומות מיוחדים. לוחות סאפ שמתאימים למים של אגמים, נחלים הרריים או שיעורי יוגה. המבנה שלהם יכול להיות מוזר ביותר.

עם סאפבורד אפשר לעשות מדיטציה, לדוג או סתם להשתזף. לוח זה משמש צלמים, מצילים ומדריכי ספורט.

למה סאפבורד?

סאפבורד לגלישה
לא כל הגולשים רואים בגלישת סאפ גלישה “אמיתית”. אבל מה זה משנה, כשיש לגלישה על הלוח הזה כל כך הרבה יתרונות?

• בכל מקום, גם ב אקיטניה . אין צורך לחפש ספוט, להמתין לגל או לרוח מתאימה, כמו ב אלגרבה – סאפ מתאים לכל מקווה מים.

• לכל אחד. אפילו ילד יכול ללמוד להשתמש בו תוך כמה ימים של אימון אינטנסיבי. הדרכה מיוחדת לסאפ אינה נדרשת.

• ללא עומס. בגלישה באוקיינוס, לא צריך להמתין שעות לתור בליין-אפ, ולא להתמודד עם גולשים אגרסיביים.

• תוספות. עם סאפ אפשר לחבר מגוון מכשירים מועילים: מפרש (לווינדסרפינג), עפיפון (לקייטסרפינג) או תפסים נוספים לרגליים (לגרירה עם סירה).

גלשנים נוספים

בואו נבחן סוגים נוספים של גלשנים .

• וינד (Wind) - בקצוות של הזנב ישנם בליטות שמזכירות כנפיים - הן מיועדות לפעלולים.

• גן (Big-Wave Gun) – נשק אמיתי להתמודד מול גלים עצומים (פי 2-3 וגובה יותר). גלשן ארוך, רחב ועבה, עם זנב וחרטום מחודדים. מבנה זה מאפשר האצה בקלות בגלים תלולים תוך שמירה על תמרון. לרוב יש לו 3-4 סנפירים וגולש עם אומץ רב.

• היבריד (Hybrid) – שילוב של סוגי גלשנים שונים. לדוגמה, שורטבורד ופישבורד: היבריד יהיה תמרוני כמו שורטבורד ויציב יותר בזכות רוחבו.

• סופט-טופ (Soft-Top) – כנראה יהיה הגלשן הראשון שלכם. לוחות “רכים” עם כיסוי גומי, עליהם מתחילים גולשים את דרכם. יכולים להיות וריאציה של לונגבורד או שורטבורד.

• טאו-אין (Tow-In Board) – גלשן קצר (1.2-1.5 מטרים) עם תפסים לרגליים. מגיע לליין-אפ בעזרת סירה או קטנוע ומשמש לגלישה כמו שורטבורד רגיל, אך עם פוטנציאל לביצוע פעלולים מרובים.

כיום ישנם כל כך הרבה סוגי גלשנים, כך שכל אחד ימצא את הלוח המתאים לו, כזה שיבין אותו בצורה מושלמת.

ואם חליפת גלישה – כמו שכבה שניה של העור – יש לבחור בקפידה, אז גלשן שהוא “הרגליים והידיים השניות שלכם” יש לבחור אפילו בזהירות רבה יותר. אספו מידע מועיל בנושא זה .

סרטון

צפו בסרטון של גולש על לונגבורד: