כמה צריך לאהוב סקייטבורד כדי לא לדמיין חיים בלעדיו בשלג ובגשם! יום גשום כזה נחשב ליום ההולדת של הלוח הקטן לאימון אצבעות הידיים. את הבעלות על הקונספט הייחודי, שנקרא פינגרבורד, ניתן לזקוף לזכות נער מקליפורניה בשם סטיבן אשר, שהצליח לא רק לרשום פטנט על המצאתו, אלא גם להפיץ אותה ברחבי העולם.
מהו בעצם פינגרבורד? זהו סוג של ספורט שדורש פריטים מיוחדים שבהם אצבעות הידיים מחליפות את הרגליים בסקייטבורד. המכשיר לסוג זה של ספורט הוא לוח קטן בגודל של 26-36 מ"מ ברוחב ו-95-101 מ"מ באורך, שנוסע על גלגלים. הסקייטבורד הזעיר, שמזכיר את המכשיר הרגיל לסקייטבורד ולמעשה משתווה אליו מבחינת הפונקציות, מיומן בשליטה של האצבע האמצעית והאצבע המורה ויכול לבצע תרגילים מורכבים ומרהיבים.
איך לרכוב על סקייטבורד למידע נוסף איך לרכוב על סקייטבורד קראו במאמר אחר שלנו.
למי שמתעניין בעולמן המסתורי של מערות, הכנו סיפור על המערות המפורסמות ביותר במדינות חבר העמים.
מיקרו-סקייטבורד לאצבעות
סקייטבורד קטן לאצבעות
היום חברות רבות מייצרות מכשירים לפינגרבורד במגוון גדלים ושינויים. לייצור הלוח (הדק) מתאימים גם פלסטיק וגם עץ. עם זאת, נהוג לחשוב כי דקים מפלסטיק מיועדים למתחילים, בעוד דקים מעץ נחשבים לאביזר למקצוענים אמיתיים. הם מאפשרים לבצע תרגילים מסובכים ולהמשיך לחדד את הכישורים.
המכשיר לספורט הפינגרבורד כולל, מלבד הדק, גם מתלה שכולל פלטפורמה (בסיס) עבורו, בולמי זעזועים בדרגות שונות של קשיחות, ברגים ואומים שמחברים את הדק והמתלה לגלגלים, עשויים פלסטיק או פוליאוריתן. זהו הבסיס למכשיר הספורטיבי לאצבעות. בנוסף לאלו, מצופה שטח הדק בחומר גס (גומי או נייר שיוף). פינגרבורדיסט מקצועי תמיד מצייד את המכשיר שלו באביזרי תרגול - צורות שמקלות על לימוד תרגילים מיוחדים. בין מגוון הצורות ניתן למנות:
- רמפות חצי עגולות;
- מכשולים כמו מדרגות, מעקות וספסלים שמדמים מכשולים אמיתיים בדרכים או ברחוב;
- צורות מפלסטיק או בטון כמו בפארקים, כולל מבני בריכות.
תרגילים עיקריים בפינגרבורד
איך לבצע תרגילים בפינגרבורד
כשמסתכלים מהצד על פינגרבורדיסט, זה נראה כאילו אין דבר קל מזה: מניחים אצבעות על הלוח, זריזות ידיים ו… כישלון. אין מה להתייאש: אצבעות לא מאומנות לא מסוגלות מיד “לתפוס” את כל התנועות. קל יותר להתחיל אם לומדים את התרגילים הבסיסיים, והפופולרי שבהם הוא אוללי - שבאמצעותו אפשר לקפוץ על חפצים שונים.
וכך עושים זאת: משעינים את האצבע האמצעית על הזנב המכופף של הלוח (טייל), והאצבע המורה ממוקמת במרכז. לחיצה מהירה וחדה על הזנב יוצרת “צלצול” (ניתור), שמרים את הטייל מעל פני השטח. במקביל, ובעיכוב מזערי, האצבע המורה נעה כלפי מעלה לכיוון הקצה הקדמי של הלוח. תגובה מהירה ותנועות מתואמות של האצבעות ממקמות את הפינגרסקייט מעל השולחן ומובילות אותו לעבר מכשולים שנבחרו להתגבר עליהם (בהתחלה למשל עט או טוש).
לאחר שליטה בסיסית, ניתן ללמוד לעלות לגבהים רציניים יותר: לקפוץ על חפצים ולגלוש על צידם באלגנטיות. אם הפינגרסקייט נשאר יציב ולא נתקל בכלום בדרך, זה סימן שמתחילים להתקדם ושארבעת האצבעות “על הסקייט” בכיוון הנכון.
מלבד אוללי, פופולריים מאוד בפינגרבורד רוטציות בקטגוריות שונות – פליפים, גלישות על הקצוות של חפצים עם הלוח - סליידים, ושילובים של אלה – גריידים, שזוכים גם לכינוי 50-50.
תרגיל מרשים ופשוט שנקרא Manual (או Nose Manual) הוא המשך טבעי לתרגיל האוללי. כדי לבצע אותו, אחרי הקפיצה, מניחים אצבע כלשהי על הזנב או הנחיר הקדמי וממשיכים לנסוע… זהו, שני תרגילים כבר מאחוריכם.
התרגיל Pop Shove It מבוצע על ידי סיבוב מרשים של הפינגרבורד. לביצוע התרגיל יש למקם את האצבעות כפי שממקמים בתרגיל אוללי, ואז ללחוץ על זנב הלוח ולנסות לסובב אותו. כשהלוח מסתובב במלואו והאצבעות שבות עליו – ביצוע מושלם של התרגיל!
אקרופובия - פחד גבהים גלה כיצד להתגבר על אקרופוביה - פחד גבהים.
אוהבים לגלוש על מגלשי סקי או סנובורד? למדו עוד על היתרונות המרכזיים של אתר הסקי דומבאי.
לבחור נכון שק שינה למסעות עוזר המדריך הנמצא כאן .
תיקון וייצור פינגרבורד בעשה זאת בעצמך
חלקי פינגרבורד
לאלו שמתעניינים בפינגרבורד, אפשר ללמוד הרבה. הצטרפות לקבוצות של פינגרבורדיסטים בפורומים היא דרך מצוינת לקבל טיפים על הצלחותיהם, לדון בתיקון ושיפור הפריט, ואפילו לגלות שלא תמיד צריך לזרוק פינגרסקייט אהוב אם מדובר בשבר קל שניתן לתקן. ולמעשה, אפשר גם לנסות לייצר אחד כזה בעצמכם.
מי שמכיר היטב את מבנה הפינגרסקייט יכול למצוא את כל ה"חלקים" הדרושים בבית. הנה דוגמה פשוטה:
קחו סרגל עץ ישן ותוודאו שהרוחב שלו מתאים בדיוק לדק של פינגרסקייט. אורך אפשר להתאים עם מסורית ל-95 מ"מ. לאחר סימון קצוות הזנב (טייל) והאף (נוז) בעיפרון, חותכים אותם בזהירות. את הקצוות החתוכים מעגלים באמצעות פצירה וכך נקבל בסיס לדק של הפינגרסקייט, שמה שחסר לו זה הקצוות המעוקלים.
עיצוב קונקייב (עיקול הקצוות של הלוח) נעשה באמצעות פצירה על הטייל והנוז. כידוע, ככל שהעיקולים חדים יותר, כך קל יותר לבצע טריקים מורכבים. מכיוון שלקצוות הסרגל אפשר לתת צורה נדרשת על ידי הרטבתם, מכינים כוס מים רותחים (אפשר להשתמש בקומקום) וטובלים את קצה ה"זנב" ואז את ה"אף".
דק פינגרבורד בעשה זאת בעצמך
כאשר העץ נרטב, מוציאים אותו ומקפלים את הקצוות לגובה הרצוי במקומות המתאימים. עכשיו יש צורך לייבש את הקונסטרוקציה, ולמצית רגילה יכולה להיות תועלת בכך. אם לאחר הייבוש הקצוות לא מורמים מספיק, ניתן לחזק אותם באמצעות סופר-דבק, למלא את הרווחים בין הקפלים בדבק ולאפשר לדק להתייבש היטב לפני שממשיכים הלאה.
עכשיו מגיע תור היצירתיות! צבע, עיצוב ומה שתדביקו על המשטח העליון (כמו חומר המדמה גריפטייפ) יהיו לבחירתכם האישית.
האפשרות הפשוטה ביותר ל"גריפטייפ" היא נייר זכוכית. חותכים אותו לפי קווי המתאר של הלוח ומדביקים עם סופר-דבק. לאחר מכן נותנים לזה להתייבש ומתחילים לעצב: לצייר, להוסיף מדבקות או לגזור תמונה ממגזין ישן. אחרי שמוסיפים את האלמנט הדקורטיבי, מצפים אותו בלכה. זכרו לתת לדק זמן ייבוש מספק לפני שממשיכים הלאה, כדי שהוא יתייבש כראוי. בינתיים, כשהדק מתייבש, אפשר להתחיל לעבוד על המערכת של המתלים, הבולמים והגלגלים.
מערכת מתלים לפינגרבורד בעשה זאת בעצמך
למערכת המתלים, חותכים שני חלקים באורך 5 מ"מ מעפרון פשוט. את צידו האחד משייפים מעט, ועל הצד השני יוצרים שקעים (ניתן בעזרת סכין יפנית), תוך הדבקת חתיכת גוף מהמילוי של עט פילוט. כדי ליצור ציר וגלגלים, אפשר להשתמש במחט תפירה ובשני חרוזים. מצמצמים את אורך המחט לפי הצורך ומדביקים את החרוזים משני הצדדים. כאשר הדבק מתייבש, מחברים את המתלים המוכנים לדק.
סבלנות עוד יום אחד – וזהו, כל החלקים של הפינגרסקייט מתחברים היטב זה לזה.
העבודה הסתיימה. מחר הפינגרסקייט החדש יוכיח את יכולתו. ובינתיים, ל"פינגרבורדיסט הטרי" יש הזדמנות לעבור שוב על תאוריית הספורט הזה, לתרגל טריקים עם האצבעות או פשוט לשבת וליהנות מהציפייה לחוויה המהנה ולנצחונות הגדולים שיבואו.
