כאשר מתכננים את הקפיצה הראשונה עם מצנח, סביר להניח שאתם לא בטוחים לגמרי למה לצפות. מספר שאלות סטנדרטיות על קפיצות הוצגו ונענו פעמים רבות, אך ישנם גם פרטים פחות ברורים שצריך לשים לב אליהם. כל מה שצריך לדעת לקראת הקפיצה הראשונה עבור כל מתחיל – נמצא במאמר הזה.
אילו תחושות פיזיות יש לצפות מהקפיצה עם מצנח?
החלטתי להתחיל בדיוק כאן, ולא מדובר באדרנלין או בהתרגשות. ישנם מספר דברים חשובים שלעתים “מביך” לשאול מדריך. ייתכן שגם לכם עלו אותם שאלות.
1. האם אוכל לנשום כרגיל בזמן הנפילה החופשית?
בהחלט. לחץ האוויר לא מונע נשימה, אך רוב המתחילים מחזיקים את נשימתם מתוך מתח ואדרנלין. הנשימה מתייצבת בשניות הראשונות לאחר ההיפרדות מהמטוס. לעיתים נדירות מתרחש עווית עצבית, שגורמת לתחושת מחנק. במקרה כזה המדריכים ממליצים לצעוק בקול רם - הריאות מגיבות באופן אינסטינקטיבי בנשימה מהירה ושחרור אוויר, ולאחר מכן הכול חוזר למסלול.
2. האם זה כואב כשמצנח נפתח?
בסרטים רואים לעיתים מצנחן שנמשך למעלה בפתאומיות ברגע שהמצנח נפתח, אך למען האמת, זה לא כואב. הציוד מותאם אישית למידות שלכם כך שתצפו למעין תחושת מתיחה קלה באיזור המותניים.
3. עד כמה “רועשת” היא הנפילה החופשית?
במהלך הנפילה החופשית שומעים בעיקר את הצעקות שלכם באוזניים. עם פתיחת המצנח, אפשר לדבר כרגיל עם המדריך.
4. מה אם אני מפחד גבהים?
בגובה של 4000 מטר פחד גבהים לא נכנס לפעולה. הסיבה היא שכל העצמים נראים רחוקים עד כדי כך שבלתי אפשרי לזהות יחסי גובה. הנוף שנפתח לפניכם נראה יותר כמו ציור אומנותי מאשר “מקום נפילה”. זה בכלל לא דומה לתחושת הפחד שכל אחד שקפא ממחסן גבוה מכיר. ברגע שהמטוס באוויר, הפחד מגובה כמעט ולא מופיע.
first-skydive-advice
עוד דוגמה: כשעומדים לצד כביש מהיר ניתן לראות מכוניות חולפות במהירות ומרגישים תחושת סיכון מפני התנגשות אפשרית. אבל אם עולים על גבעה גבוהה מעל אותו כביש, המכוניות נראות קטנות ונעות לאט, ותחושת הסיכון נעלמת. זו מעין “תיאוריית יחסיות” עבור פחד גבהים. כך שייתכן שיהיה לכם כל פחד אחר, אבל לא פחד מהגובה עצמו.
5. האם קפיצה עם מצנח מרגישה כמו נפילה?
למעשה, לא. תחושת נפילה אורכת רק כמה שניות, בזמן שהגוף מגיע למהירותו הסופית. תחושה דומה מתקבלת כשתוציאו יד מחלון מכונית נעה – תחושת לחץ אוויר קלה.
6. ומה אם יש לי בחילות או פחד מרכבות הרים?
בקפיצה עם מצנח לא מתרחש האצה מהמקום, ולכן לא מרגישים את תחושת “הקרביים הנופלים”. המהירות הסופית של הגוף מגיעה במהירות ונשארת יציבה. בקפיצות טנדם עם מדריך אפשר לעיתים לחוות סיבובים חדים ועיקולים לצורך אקסטרים נוסף, אך אם תיידעו את המדריך על חששותיכם, הוא ידאג לנחיתה חלקה ועדינה.
אגב, כדאי לאכול טוב לפני שיוצאים לנקודת הקפיצה ולהביא חטיף במקרה של המתנה ממושכת. קפיצה על בטן ריקה היא רעיון גרוע – רמת הסוכר בדם נמוכה, עלולים להרגיש סחרחורת, והלחץ הנפשי מחמיר את התחושה. בכל מועדון מכובד יש קפיטריה ואפשרות למלא מים, אבל גם כדאי להיערך מראש, כפי שנאמר בפסוק המוכר: “אל תהיה תלוי באחרים.”
7. כמה זמן נמשכת הקפיצה?
זה תלוי במספר גורמים: סוג המטוס, גובה ההיפרדות וגודל שטח הפנים של הגוף.
לפי הנוהל של אחד המועדונים האוויריים:
- 10-15 דקות במטוס (מטוס עם מנוע יחיד עשוי להימשך עד 30 דקות).
- היפרדות בגובה 2700 מ’ עבור קפיצה יחידה (30 שניות של נפילה חופשית), או 4000 מ’ בקפיצת טנדם (60 שניות של נפילה חופשית).
- עד 7 דקות תחת כנף המצנח.
טיפ: כשאתם בוחרים מקום לבצע את הקפיצה הראשונה שלכם, שאלו כמה זמן יארך הטיסה ומה יהיה גובה הקפיצה. ייתכן שתשלמו את אותה עלות עבור טיסה של 30 דקות עם קפיצה מגובה 3000 מטרים ולעומת זאת עבור 15 דקות במטוס וקפיצה מגובה של 4000 מטרים.
8. מי מקפל את המצנח שלי?
האם הייתם רוצים לקפל את המצנח שלכם בעצמכם? רוב הסיכויים שלא… זו משימה מורכבת שמחייבת ביצוע מדויק של הנחיות וניסיון. בעבר, כשלא היה דבר פרט לכיפות עגולות, קיפול המצנחים היה פחות קריטי. אבל עם המצנחים המתקדמים יותר בצורת כנף, המשימה הפכה להרבה יותר מורכבת.
קיפול מצנח
Контיינרים לצניחה נארזים על ידי אורזים מקצועיים (ריגרים או אורזים). האורז לא יכול להיות אחראי ב-100% על פתיחת המַצְנֵחַ, מכיוון שאתם צונחים במהירות של 220 קמ"ש, אך האורז מעניק למצנח סיכויים נוספים להיפתח כראוי. כדי שתקבלו אישור לארוז את המצנח בעצמכם, תצטרכו לעבור קורס מיוחד ולקבל תעודה.
בסרטון שלהלן אורזת המצנח אלכסנדרה מאו יאנקו (פינלנד). אורז מקצועי משתף כמה טריקים לאריזת מצנח:
נושאי בטיחות
אין כזה דבר קפיצות צניחה בטוחות ב-100%. יש לקבל את העובדה הזו.
קפיצה בטנדם היא הבטוחה והרגועה ביותר עבור מתחילים (לפי סטטיסטיקות מעשר השנים האחרונות בארצות הברית: 3 תאונות לכל 1,000 קפיצות). לפי נתונים אחרים, הסיכוי למוות עומד על 1 ל-500,000. תמיד יש סיכון, אבל הוא מתקרב לאפס כאשר משתמשים בציוד מודרני ואיכותי, נעזרים באורז מקצועי ופועלים לפי ההוראות המדויקות של הצוות באזור הצניחה.
במועדוני תעופה שונים, תהליך הקפיצה עשוי להשתנות מעט. למשל, קיימת שיטה בשם “סטטיק ליין” שבה המצנח נפתח ללא מעורבותכם, באמצעות כבל פלדה המחובר למטוס. בשיטת טנדם לא משתמשים בשיטה הזו, אך בציוד טוב יש חיישני AAD מיוחדים, אשר יפתחו את המצנח במצב חירום במקומכם.
סטטיק ליין
טיפ: אל תקפצו באזור הצניחה הזול ביותר. אם המחיר נמוך משמעותית מהמתחרים, ייתכן שהגובה המוצע נמוך מהמומלץ או שהציוד ישן ולא מתוחזק. זהו עסק יקר מאוד לתפעול, שאין בו הרבה מקום לשינויים במחיר.
מה יקרה אם המצנח לא ייפתח?
קיים מצנח רזרבי. מקרים שבהם שני המצנחים לא נפתחו הם נדירים ביותר בהיסטוריה של הספורט הזה. אין צורך אפילו לחשוב על תרחיש כזה באופן היפותטי. את הקפיצה הראשונה שלכם תבצעו בטנדם עם מדריך מנוסה שכבר ביצע לפחות 1,000 קפיצות – הוא מודע לכל מצבי החירום ויוכל להתמודד איתם.
דרישות לגישה לקפיצה
עליכם לברר את הגיל המינימלי הנדרש ישירות באזור הצניחה. במועדוני תעופה מסוימים, מתירים קפיצות טנדם מגיל 8 עם חתימה של ההורים, ובאחרים יש הגבלה חמורה לגיל 16. בכל מקרה, ללא תעודה מזהה הכוללת תאריך לידה, לא יורשה לכם להיכנס לאזור הצניחה. הגיל המקסימלי אינו מוסדר (בארצות הברית, הגבלת הגיל לקפיצה בודדת היא 55 שנים).
פרמטרים של משקל וגובה הם קריטיים: המשקל עד 108 ק"ג והגובה עד 211 ס"מ עבור קפיצות טנדם. עם זאת, פרמטרים אלו עשויים להשתנות בהתאם לסוג הציוד. מומלץ לקרוא פירוט נוסף על מגבלות אלה בבלוג של מועדון הצניחה של שיקגו.
מצב רפואי הוא נושא רגיש. במקום נמדדים לחץ הדם והמשקל, אך השאר נתון לשיקול דעתו של המאשר. אסור לקפוץ אם יש לכם סוכרת, אסתמה, בעיות בכליות או אם חוויתם התקפי לב. זהו סטרס משמעותי, ואין בעולם חוויה מרגשת מספיק אשר מצדיקה סיכון אמיתי לחיים.
כללי צניחה חופשית ונחיתה
הצורה האנטומית הנכונה לגוף במהלך צניחה חופשית היא “בננה”. הטבור צריך להיות הקרוב ביותר לקרקע – קשה להסביר את זה בצורה מדויקת יותר. במהלך הנחיתה יהיה עליכם להרים את הרגליים כך שהמדריך יוכל לנחות בצורה נכונה. הבט לאופק, לא לרגליים (משימה קשה למתחילים).
בנחיתה, כדאי לרוץ או לנחות על הצד החיצוני?
בקפיצה בודדת, ברגע שתגיעו לגובה של כ-6 מטרים מעל הקרקע, קחו תנוחה דמוית L עם הרגליים מורמות. הורידו את הרגליים כאשר תתקרבו מספיק לקרקע, וכשתגעו בה, נטו מעט לאחור ורוצו. בקפיצת טנדם – פשוט עשו את מה שהמדריך אומר.
Правильное приземление в тандеме (L-образное положение ног)
בצעו במדויק את כל מה שהמדריך אומר. הוא קפץ לפחות 1,000 פעמים ועדיין חי – יש הגיון לסמוך עליו לחלוטין. הנחיתה תהיה רכה וחלקה הרבה יותר ממה שאתם מתארים לעצמכם, ולכן אין צורך לדאוג בנוגע לכך.
בגדים ונעליים
קבוצות צניחה מסוימות מציעות סרבלים עשויים פוליאסטר חזק, הנלבשים מעל הבגדים שלכם כדי למנוע מהם להתלכלך או להיקרע במהלך הנחיתה. עם זאת, לרוב תצנחו בבגדים שהגעתם איתם.
הדרישה העיקרית: בגדים לקפיצת מצנח צריכים להיות נוחים ככל האפשר ולא להגביל את התנועה. עליכם להיות מסוגלים להתכופף בחופשיות, להקשת שוב “בננה”, ולהרים את הידיים מבלי לחשוף את הבטן. חליפת ספורט עשויה להיות פתרון טוב בתנאי שאינה רחבה מדי ואינה נתלית על המותניים.
הנעליים עלולות ליפול במהלך הצניחה, ולכן יש צורך באחיזה טובה. לא מומלץ לנעול מגפיים עם קרסים. סניקרס גבוהות, נעלי טניס, נעלי ספורט, נעלי מרטינס ונעלי טקטיקה עם סוליה גמישה מתאימות.
אין להשאיר חלקים חשופים בגוף – רק שרוול ארוך ומכנסיים, אם כי ההקפדה על כך עשויה להשתנות ממועדון למועדון. מדריכים מסוימים מבקשים להדק את השרוולים והרגליים באמצעות סרט דבק או תחבושת אלסטית – כדאי לשאול על כך מראש לפני ההגעה לאזור הצניחה. כמובן, כדאי להתחשב גם במזג האוויר, אך באוויר תמיד קר יותר.
מומלץ להרכיב משקפי ראייה, ובדרך כלל יינתנו לכם משקפי מגן שיולבשו מעל המשקפיים שלכם. רוב מועדוני הצניחה מספקים את הפריט הזה כחלק מהציוד, אך כדאי לשאול על כך מראש. על כמה שאלות ניתן לקבל תשובה ממצה רק במועדון צניחה חופשית, מכיוון שתמיד יש מקום לכללים ארגוניים. לכן, אל תהססו לברר כל פרט קטן. בהצלחה!
