קטמרנינג – מילה מרתקת. באופן רשמי היא לא קיימת, אך משתמשים בה בכל מקום. תשאל כל שייט מים על קטמרנינג, והוא ימצא מה לספר. ברשת ובפורומים בתחום מופיע המונח לעיתים קרובות, אך בספרות המקצועית לא תמצאו אותו (אפילו בוויקיפדיה הוא לא מופיע).
הרעיון פשוט – קטמרנינג צריך להיות הכינוי לשייט על קטמרנים. אך המונח “רפטינג” (רפטים מתנפחים) הרחב והקולע תפס את מקומו ופשוט שינה מושגים.
שייט במים סוערים מכונה בדרך כלל רפטינג. אך רפטינג מתייחס אך ורק לשייט ברפטים. עבור קיאקים, קנו, סירות תיור וכלי שייט אחרים, הכינוי המאחד הוא “שייט”.
קטמרן ורפט. מה הסיבה להבדל במונחים?
המקור להבדלים במונחים נעוץ בעובדה שמונח ה-“Rafting” הושאל משייטי מים אמריקאים. בארצות הברית אין מושג של “טיול מים”: הספורטאים מגיעים עם כל הציוד לנהר ומתרגלים קטעים מסובכים כדי לשפר מיומנויות.
כלי שייט לתיירות במים סוערים עד רמה 5
בנוסף, ישנו וריאנט מסחרי – מעין אטרקציה ימית, שבה אנשים מוכנים לשלם כדי לשייט בקטע נהר קל אך סוער בליווי מדריך מנוסה. קטמרנים פחות נפוצים שם, ולכן עבור המציאות האמריקאית, מונח כללי זה מספיק.
אצלנו, שייט מסחרי על רפטים דוחק בהדרגה את הקטמרנים, מכיוון שהרכבה והחלוצה של קטמרן למים דורשת בערך שלוש שעות לקבוצה. לצורך השוואה, בואו נשווה בין שני כלי השייט כדי למנוע בלבול.
טבלת השוואה בין כלי שייט מתנפחים
קטמרן | רפט | |
---|---|---|
מבנה | מתפרק; קשיח בזכות מסגרת אורכית. גונדולות מתנפחות מחוברות בשלדה | סירה מתנפחת חצי-קשיחה עם אלמנטים רוחביים מתנפחים, לוחות תחתיים נפרדים |
עמידות במים | אינו מתמלא במים | מנקז מים באופן טבעי |
רמת קושי הנהרות | כל הרמות | עד רמה 5; מסלולים פשוטים |
סוג התיירות | מסלולים ספורטיביים, מסלולים תיירותיים ומסעות מים ארוכים | סיורים חד-יומיים, בילוי קבוצתי וכיף |
בטיחות | קשה להפוך אותו; קל לעלות עליו במצב הפוך | אם מתהפך, אי אפשר להחזיר אותו למצב נורמלי במים |
אופן ישיבה | ישיבה רוכנת על גונדולה; מספר שווה של משתתפים בלבד | ישיבה חצי-זקופה על גליל; הרגליים בתוך הסירה |
מסוגלות לנהרות רדודים | מתאים למים רדודים | ישיבה עמוקה; לא מתאים למים רדודים |
מהירות | עיצוב מושלם להחלקה על המים | התנגדות חזיתית גבוהה |
משקל, ק״ג | מ-25 | מ-15 |
קטמרנים החלו להתפשט ברוסיה הרבה לפני רפטים, ובשל סיבות מגוונות הם נפוצים יותר. הסיבה לכך ששייט על כלי השייט הייחודי הזה לא קיבל מונח נפרד תישאר בגדר תעלומה. כנראה, אף אחד לא חש צורך בכך, כי אפשר היה פשוט לקרוא לזה טיול מים על קטמרן. בכל מקרה, זהו המונח שבדרך כלל מופיע ברישומי המסלולים.
למה חשוב להבחין בין המונחים?
בישראל וברוסיה מתקיימת תיירות מים בגישה קלאסית, שירשה את המסורת מבית הספר הסובייטי לתיירות ימית, שמשמעותו מעבר מסלולים עם כל האתגרים הייחודיים להם: הטלות ציוד, מעבר מכשולים ומעקפים.
המרכיב הספורטיבי הוא רק חלק מהמשימה הכוללת. לא בכדי שייטים מכנים את עצמם “תיירים” ולא “ספורטאים”. התופעה רחבה הרבה יותר מהמונח המצומצם “רפטינג”, גם מבלי להתחשב בסוג כלי השייט.
הקטמרן הסובייטי הראשון. עיצוב לפי א. סיזוב
לא כדאי להתעלם גם מרגע עדין כזה כמו גאווה לאומית. הקט הספורטיבי נוצר בברית המועצות, ובדיוק באמצעותו הצליחו הרפתקני המים שלנו לעבור מסלולים מהקשים ביותר של המדינה. כיצד הוא נוצר, תואר בפירוט במאמר
היסטוריה של הופעת הקטמראנינג
. כל מי שמעורב בתיירות מים מכיר את העובדה הזו היטב, לכן, לא כל חובב קטמראנים יסכים לקרוא לפעילות הפנאי האהובה עליו רפטינג על שם סירה זרה.
המונח “קטמראנינג” הכרחי
אפשר לדון במשך זמן רב על הצורך להבחין בין המושגים, אך בסיכומו של דבר יש להביא עובדות שאין עליהן עוררין:
- אצלנו במדינה, הכיוון המרכזי של אקסטרים הקשור לשימוש בסירות הוא תיירות מים. קיימים גם שיט מסחרי וספורטיבי על רפסודות, אך מדובר בתופעה פחות נפוצה;
- למעבר נחלים סוערים, הכלי העיקרי נשאר הקטמרן. הוא נוח להעברה, מוכר ומאפשר להתמודד עם מכשולים מורכבים.
בהתחשב רק בכך, המונח “קטמראנינג” יכול וצריך להתקיים. הוא יאפשר להימנע מבלבול ויעביר בצורה מדויקת יותר את המשמעות של התופעה.